Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Bereshit 17

Studie

   

1 ויהי אברם בן־תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל־אברם ויאמר אליו אני־אל שדי התהלך לפני והיה תמים׃

2 ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד׃

3 ויפל אברם על־פניו וידבר אתו אלהים לאמר׃

4 אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים׃

5 ולא־יקרא עוד את־שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב־המון גוים נתתיך׃

6 והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו׃

7 והקמתי את־בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך׃

8 ונתתי לך ולזרעכ* אחריך את ארץ מגריך את כל־ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים׃

9 ויאמר אלהים אל־אברהם ואתה את־בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם׃

10 זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל־זכר׃

11 ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם׃

12 ובן־שמנת ימים ימול לכם כל־זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת־כסף מכל בן־נכר אשר לא מזרעך הוא׃

13 המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם׃

14 וערל זכר אשר לא־ימול את־בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את־בריתי הפר׃ ס

15 ויאמר אלהים אל־אברהם שרי אשתך לא־תקרא את־שמה שרי כי שרה שמה׃

16 וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו׃

17 ויפל אברהם על־פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה־שנה יולד ואם־שרה הבת־תשעים שנה תלד׃

18 ויאמר אברהם אל־האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך׃

19 ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את־שמו יצחק והקמתי את־בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו׃

20 ולישמעאל* שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים־עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול׃

21 ואת־בריתי אקים את־יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת׃

22 ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם׃

23 ויקח אברהם את־ישמעאל בנו ואת כל־ילידי ביתו ואת כל־מקנת כספו כל־זכר באנשי בית אברהם וימל את־בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים׃

24 ואברהם בן־תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו׃

25 וישמעאל בנו בן־שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו׃

26 בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו׃

27 וכל־אנשי ביתו יליד בית ומקנת־כסף מאת בן־נכר נמלו אתו׃ ף

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 6003

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

6003. And He said, I am God, the God of thy father. That this signifies the Divine intellectual from which is the influx, is evident from the representation of Isaac, who is here the “father,” as being the Divine rational or intellectual of the Lord (see ab ove n. 5998); for it is said, “God, the God of thy father.” That the influx is from this is because all truth is of the intellectual, thus also natural truth, which is represented by Jacob (n. 6001). (What the Divine rational or intellectual is which is represented by Isaac, see n. 1893, 2066, 2072, 2083, 2630, 3012, 3194, 3210.) In the original tongue, “God” is named in the first place in the singular, but in the second place in the plural; that is, in the first the name is “El,” and in the second it is “Elohim.” The reason is that by “God” in the first place is signified that there is one God and only one, and by “God” in the second place that He has many attributes. Thus arises the name “Elohim” or “God” in the plural, as in the Word almost everywhere. As there are many attributes, and the Ancient Church assigned a name to each, therefore its descendants, with whom the knowledge of such things was lost, believed there were many gods, and each family chose one of them for its God-as Abraham, Shaddai (n. 1992, 3667, 5628), and Isaac, the God who was called “Pachad” or “Dread.” And as the God of each was one of the Divine attributes, therefore the Lord said unto Abram, “I am God Shaddai” (Genesis 17:1), and here unto Jacob, “I am the God of thy father.”

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org