¹ ויאמר יהוה אל־אברם לך־לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל־הארץ אשר אראך׃

² ואעשך לגוי גדול ואברךך ואגדלה שמך והיה ברכה׃

³ ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה׃

⁴ וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן־חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן׃

⁵ ויקח אברם את־שרי אשתו ואת־לוט בן־אחיו ואת־כל־רכושם אשר רכשו ואת־הנפש אשר־עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען׃

⁶ ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ׃

⁷ וירא יהוה אל־אברם ויאמר לזרעך אתן את־הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו׃

⁸ ויעתק משם ההרה מקדם לבית־אל ויט אהלה* בית־אל מים והעי מקדם ויבן־שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה׃

⁹ ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה׃ ף

¹⁰ ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי־כבד הרעב בארץ׃

¹¹ ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל־שרי אשתו הנה־נא ידעתי כי אשה יפת־מראה את׃

¹² והיה כי־יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו׃

¹³ אמרי־נא אחתי את למען ייטב־לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך׃

¹⁴ ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את־האשה כי־יפה הוא מאד׃

¹⁵ ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל־פרעה ותקח האשה בית פרעה׃

¹⁶ ולאברם היטיב בעבורה ויהי־לו צאן־ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים׃

¹⁷ וינגע יהוה את־פרעה נגעים גדלים ואת־ביתו על־דבר שרי אשת אברם׃

¹⁸ ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה־זאת עשית לי למה לא־הגדת לי כי אשתך הוא׃

¹⁹ למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך׃

²⁰ ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת־אשתו ואת־כל־אשר־לו׃

⁴ Jesus said to her, "Woman, what does that have to do with you and me? My hour has not yet come."