¹ בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש בארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה העיר בעצם היום הזה היתה עלי יד־יהוה ויבא אתי שמה׃

² במראות אלהים הביאני אל־ארץ ישראל ויניחני אל־הר גבה מאד ועליו כמבנה־עיר מנגב׃

³ ויביא אותי שמה והנה־איש מראהו כמראה נחשת ופתיל־פשתים בידו וקנה המדה והוא עמד בשער׃

⁴ וידבר אלי האיש בן־אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך לכל אשר־אני מראה אותך כי למען הראותכה הבאתה הנה הגד את־כל־אשר־אתה ראה לבית ישראל׃

⁵ והנה חומה מחוץ לבית סביב סביב וביד האיש קנה המדה שש־אמות באמה וטפח וימד את־רחב הבנין קנה אחד וקומה קנה אחד׃

⁶ ויבוא אל־שער אשר פניו דרך הקדימה ויעל [כ= במעלותו] [ק= במעלותיו] וימד את־סף השער קנה אחד רחב ואת סף אחד קנה אחד רחב׃

⁷ והתא קנה אחד ארך וקנה אחד רחב ובין התאים חמש אמות וסף השער מאצל אולם השער מהבית קנה אחד׃

⁸ וימד את־אלם השער מהבית קנה אחד׃

⁹ וימד את־אלם השער שמנה אמות [כ= ואילו] [ק= ואיליו] שתים אמות ואלם השער מהבית׃

¹⁰ ותאי השער דרך הקדים שלשה מפה ושלשה מפה מדה אחת לשלשתם ומדה אחת לאילם מפה ומפו׃

¹¹ וימד את־רחב פתח־השער עשר אמות ארך השער שלוש עשרה אמות׃

¹² וגבול לפני התאות אמה אחת ואמה־אחת גבול מפה והתא שש־אמות מפו ושש אמות מפו׃

¹³ וימד את־השער מגג התא לגגו רחב עשרים וחמש אמות פתח נגד פתח׃

¹⁴ ויעש את־אילים ששים אמה ואל־איל החצר השער סביב סביב׃

¹⁵ ועל פני השער [כ= היאתון] [ק= האיתון] על־לפני אלם השער הפנימי חמשים אמה׃

¹⁶ וחלנות אטמות אל־התאים ואל אליהמה לפנימה לשער סביב סביב וכן לאלמות וחלונות סביב סביב לפנימה ואל־איל תמרים׃

¹⁷ ויביאני אל־החצר החיצונה והנה לשכות ורצפה עשוי לחצר סביב סביב שלשים לשכות אל־הרצפה׃

¹⁸ והרצפה אל־כתף השערים לעמת ארך השערים הרצפה התחתונה׃

¹⁹ וימד רחב מלפני השער התחתונה לפני החצר הפנימי מחוץ מאה אמה הקדים והצפון׃

²⁰ והשער אשר פניו דרך הצפון לחצר החיצונה מדד ארכו ורחבו׃

²¹ [כ= ותאו] [ק= ותאיו] שלושה מפו ושלשה מפו [כ= ואילו] [ק= ואיליו] [כ= ואלמו] [ק= ואלמיו] היה כמדת השער הראשון חמשים אמה ארכו ורחב חמש ועשרים באמה׃

²² [כ= וחלונו] [ק= וחלוניו] [כ= ואלמו] [ק= ואלמיו] [כ= ותמרו] [ק= ותמריו] כמדת השער אשר פניו דרך הקדים ובמעלות שבע יעלו־בו [כ= ואילמו] [ק= ואילמיו] לפניהם׃

²³ ושער לחצר הפנימי נגד השער לצפון ולקדים וימד משער אל־שער מאה אמה׃

²⁴ ויולכני דרך הדרום והנה־שער דרך הדרום ומדד [כ= אילו] [ק= איליו] [כ= ואילמו] [ק= ואילמיו] כמדות האלה׃

²⁵ וחלונים לו [כ= ולאילמו] [ק= ולאילמיו] סביב סביב כהחלנות האלה חמשים אמה ארך ורחב חמש ועשרים אמה׃

²⁶ ומעלות שבעה [כ= עלותו] [ק= עלותיו] [כ= ואלמו] [ק= ואלמיו] לפניהם ותמרים לו אחד מפו ואחד מפו אל־[כ= אילו] [ק= איליו]׃

²⁷ ושער לחצר הפנימי דרך הדרום וימד משער אל־השער דרך הדרום מאה אמות׃

²⁸ ויביאני אל־חצר הפנימי בשער הדרום וימד את־השער הדרום כמדות האלה׃

²⁹ [כ= ותאו] [ק= ותאיו] [כ= ואילו] [ק= ואיליו] [כ= ואלמו] [ק= ואלמיו] כמדות האלה וחלונות לו [כ= ולאלמו] [ק= ולאלמיו] סביב סביב חמשים אמה ארך ורחב עשרים וחמש אמות׃

³⁰ ואלמות סביב סביב ארך חמש ועשרים אמה ורחב חמש אמות׃

³¹ ואלמוק אל־חצר החצונה ותמרים אל־[כ= אילו] [ק= איליו] ומעלות שמונה [כ= מעלו] [ק= מעליו]׃

³² ויביאני אל־החצר הפנימי דרך הקדים וימד את־השער כמדות האלה׃

³³ [כ= ותאו] [ק= ותאיו] [כ= ואלו] [ק= ואליו] [כ= ואלמו] [ק= ואלמיו] כמדות האלה וחלונות לו [כ= ולאלמו] [ק= ולאלמיו] סביב סביב ארך חמשים אמה ורחב חמש ועשרים אמה׃

³⁴ [כ= ואלמו] [ק= ואלמיו] לחצר החיצונה ותמרים אל־[כ= אלו] [ק= אליו] מפו ומפו ושמנה מעלות [כ= מעלו] [ק= מעליו]׃

³⁵ ויביאני אל־שער הצפון ומדד כמדות האלה׃

³⁶ [כ= תאו] [ק= תאיו] [כ= אלו] [ק= אליו] [כ= ואלמו] [ק= ואלמיו] וחלונות לו סביב סביב ארך חמשים אמה ורחב חמש ועשרים אמה׃

³⁷ [כ= ואילו] [ק= ואיליו] לחצר החיצונה ותמרים אל־[כ= אילו] [ק= איליו] מפו ומפו ושמנה מעלות [כ= מעלו] [ק= מעליו]׃

³⁸ ולשכה ופתחה באילים השערים שם ידיחו את־העלה׃

³⁹ ובאלם השער שנים שלחנות מפו ושנים שלחנות מפה לשחוט אליהם העולה והחטאת והאשם׃

⁴⁰ ואל־הכתף מחוצה לעולה לפתח השער הצפונה שנים שלחנות ואל־הכתף האחרת אשר לאלם השער שנים שלחנות׃

⁴¹ ארבעה שלחנות מפה וארבעה שלחנות מפה לכתף השער שמונה שלחנות אליהם ישחטו׃

⁴² וארבעה שלחנות לעולה אבני גזית ארך אמה אחת וחצי ורחב אמה אחת וחצי וגבה אמה אחת אליהם ויניחו את־הכלים אשר ישחטו את־העולה בם והזבח׃

⁴³ והשפתים טפח אחד מוכנים בבית סביב סביב ואל־השלחנות בשר הקרבן׃

⁴⁴ ומחוצה לשער הפנימי לשכות שרים בחצר הפנימי אשר אל־כתף שער הצפון ופניהם דרך הדרום אחד אל־כתף שער הקדים פני דרך הצפן׃

⁴⁵ וידבר אלי זה הלשכה אשר פניה דרך הדרום לכהנים שמרי משמרת הבית׃

⁴⁶ והלשכה אשר פניה דרך הצפון לכהנים שמרי משמרת המזבח המה בני־צדוק הקרבים מבני־לוי אל־יהוה לשרתו׃

⁴⁷ וימד את־החצר ארך מאה אמה ורחב מאה אמה מרבעת והמזבח לפני הבית׃

⁴⁸ ויבאני אל־אלם הבית וימד אל אלם חמש אמות מפה וחמש אמות מפה ורחב השער שלש אמות מפו ושלש אמות מפו׃

⁴⁹ ארך האלם עשרים אמה ורחב עשתי עשרה אמה ובמעלות אשר יעלו אליו ועמדים אל־האילים אחד מפה ואחד מפה׃

¹ There was a famine in the land, besides the first famine that was in the days of Abraham. Isaac went to Abimelech king of the Philistines, to Gerar.

² Yahweh appeared to him, and said, "Don't go down into Egypt. Live in the land I will tell you about.

³ Live in this land, and I will be with you, and will bless you. For to you, and to your seed, I will give all these lands, and I will establish the oath which I swore to Abraham your father.

⁴ I will multiply your seed as the stars of the sky, and will give to your seed all these lands. In your seed will all the nations of the earth be blessed,

⁵ because Abraham obeyed my voice, and kept my requirements, my commandments, my statutes, and my laws."

⁶ Isaac lived in Gerar.

⁷ The men of the place asked him about his wife. He said, "She is my sister," for he was afraid to say, "My wife," lest, he thought, "the men of the place might kill me for Rebekah, because she is beautiful to look at."

⁸ It happened, when he had been there a long time, that Abimelech king of the Philistines looked out at a window, and saw, and, behold, Isaac was caressing Rebekah, his wife.

⁹ Abimelech called Isaac, and said, "Behold, surely she is your wife. Why did you say, 'She is my sister?'" Isaac said to him, "Because I said, 'Lest I die because of her.'"

¹⁰ Abimelech said, "What is this you have done to us? One of the people might easily have lain with your wife, and you would have brought guilt on us!"

¹¹ Abimelech commanded all the people, saying, "He who touches this man or his wife will surely be put to death."

¹² Isaac sowed in that land, and reaped in the same year one hundred times what he planted. Yahweh blessed him.

¹³ The man grew great, and grew more and more until he became very great.

¹⁴ He had possessions of flocks, possessions of herds, and a great household. The Philistines envied him.

¹⁵ Now all the wells which his father's servants had dug in the days of Abraham his father, the Philistines had stopped, and filled with earth.

¹⁶ Abimelech said to Isaac, "Go from us, for you are much mightier than we."

¹⁷ Isaac departed from there, encamped in the valley of Gerar, and lived there.

¹⁸ Isaac dug again the wells of water, which they had dug in the days of Abraham his father. For the Philistines had stopped them after the death of Abraham. He called their names after the names by which his father had called them.

¹⁹ Isaac's servants dug in the valley, and found there a well of springing water.

²⁰ The herdsmen of Gerar argued with Isaac's herdsmen, saying, "The water is ours." He called the name of the well Esek, because they contended with him.

²¹ They dug another well, and they argued over that, also. He called its name Sitnah.

²² He left that place, and dug another well. They didn't argue over that one. He called it Rehoboth. He said, "For now Yahweh has made room for us, and we will be fruitful in the land."

²³ He went up from there to Beersheba.

²⁴ Yahweh appeared to him the same night, and said, "I am the God of Abraham your father. Don't be afraid, for I am with you, and will bless you, and multiply your seed for my servant Abraham's sake."

²⁵ He built an altar there, and called on the name of Yahweh, and pitched his tent there. There Isaac's servants dug a well.

²⁶ Then Abimelech went to him from Gerar, and Ahuzzath his friend, and Phicol the captain of his army.

²⁷ Isaac said to them, "Why have you come to me, since you hate me, and have sent me away from you?"

²⁸ They said, "We saw plainly that Yahweh was with you. We said, 'Let there now be an oath between us, even between us and you, and let us make a covenant with you,

²⁹ that you will do us no harm, as we have not touched you, and as we have done to you nothing but good, and have sent you away in peace.' You are now the blessed of Yahweh."

³⁰ He made them a feast, and they ate and drank.

³¹ They rose up some time in the morning, and swore one to another. Isaac sent them away, and they departed from him in peace.

³² It happened the same day, that Isaac's servants came, and told him concerning the well which they had dug, and said to him, "We have found water."

³³ He called it Shibah. Therefore the name of the city is Beersheba to this day.

³⁴ When Esau was forty years old, he took as wife Judith, the daughter of Beeri the Hittite, and Basemath, the daughter of Elon the Hittite.

³⁵ They grieved Isaac's and Rebekah's spirits.