Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Yechezchial 30

Studie

   

1 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃

2 בן־אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה הילילו הה ליום׃

3 כי־קרוב יום וקרוב יום ליהוה יום עןן עת גוים יהיה׃

4 ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסודתיה׃

5 כוש ופוט ולוד וכל־הערב וכוב ובני ארץ הברית אתם בחרב יפלו׃ ף

6 כה אמר יהוה ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו־בה נאם אדני יהוה׃

7 ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך־ערים נחרבות תהיינה׃

8 וידעו כי־אני יהוה בתתי־אש במצרים ונשברו כל־עזריה׃

9 ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את־כוש בטח והיתה חלחלה בהם ביום מצרים כי הנה באה׃ ס

10 כה אמר אדני יהוה והשבתי את־המון מצרים ביד נבוכדראצר מלך־בבל׃

11 הוא ועמו אתו עריצי גוים מובאים לשחת הארץ והריקו חרבותם על־מצרים ומלאו את־הארץ חלל׃

12 ונתתי יארים חרבה ומכרתי את־הארץ ביד־רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד־זרים אני יהוה דברתי׃ ס

13 כה־אמר אדני יהוה והאבדתי גלולים והשבתי אלילים מנף ונשיא מארץ־מצרים לא יהיה־עוד ונתתי יראה בארץ מצרים׃

14 והשמתי את־פתרוס ונתתי אש בצען ועשיתי שפטים בנא׃

15 ושפכתי חמתי על־סין מעוז מצרים והכרתי את־המון נא׃

16 ונתתי אש במצרים חול [כ= תחיל] [ק= תחול] סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יוםם׃

17 בחורי און ופי־בסת בחרב יפלו והנה בשבי תלכנה׃

18 ובתחפנחס חשך היום בשברי־שם את־מטות מצרים ונשבת־בה גאון עזה היא עןן יכסנה ובנותיה בשבי תלכנה׃

19 ועשיתי שפטים במצרים וידעו כי־אני יהוה׃ ף

20 ויהי באחת עשרה שנה בראשון בשבעה לחדש היה דבר־יהוה אלי לאמר׃

21 בן־אדם את־זרוע פרעה מלך־מצרים שברתי והנה לא־חבשה לתת רפאות לשום חתול לחבשה לחזקה לתפש בחרב׃ ס

22 לכן כה־אמר אדני יהוה הנני אל־פרעה מלך־מצרים ושברתי את־זרעתיו את־החזקה ואת־הנשברת והפלתי את־החרב מידו׃

23 והפצותי את־מצרים בגוים וזריתם בארצות׃

24 וחזקתי את־זרעות מלך בבל ונתתי את־חרבי בידו ושברתי את־זרעות פרעה ונאק נאקות חלל לפניו׃

25 והחזקתי את־זרעות מלך בבל וזרעות פרעה תפלנה וידעו כי־אני יהוה בתתי חרבי ביד מלך־בבל ונטה אותה אל־ארץ מצרים׃

26 והפצותי את־מצרים בגוים וזריתי אותם בארצות וידעו כי־אני יהוה׃ ס

   

Ze Swedenborgových děl

 

Scriptural Confirmations # 8

  
/ 101  
  

8. 6. One God, one Mediator, Christ (1 Timothy 2:5-6).

God was manifest in the flesh, seen, received up (1 Timothy 3:16).

If we are act faithful, He abideth faithful: He cannot deny Himself (2 Timothy 2:13).

They profess that they know God, but in works they deny Him (Titus 1:16).

He hath in the last days spoken unto us in the Son whom He hath appointed heir of all things, through whom also He made the worlds [saecula]; who being the brightness of His glory and the express image of His person, upholding all things by the word of His power [after] He had by Himself made purification of our sins, sat down on the right hand of the Majesty on high; to whom did He ever say, Thou art my Son, this day have I begotten Thee? (Psalms 2:7) and He saith, Let all the angels of God worship Him (Psalms 97:7); and many things in Hebrews (1:2-9, 13).

Thou madest Him a little lower than the angels; Thou crownedst Him with glory and honor, and didst set Him over all the works of Thy hands: Thou hast put all things in subjection under His feet. But we see not yet all things put under Him. It became Him for whom are all things, and through whom are all things, to be the author of their salvation (Hebrews 2:7, 8, 10). He is called the chief priest and the high priest (Hebrews 2:17; 3:1). We have a great chief priest that is passed into the heavens, Jesus the Son of God (Hebrews 4:14). Thou art a priest for ever after the order of Melchizedek (Hebrews 5:10; 6:20; 7:1-3, 10-11, 15, 21). Here concerning the new covenant (Jeremiah 31:10-11).

  
/ 101  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for their permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org