Bible

 

Yechezchial 16

Studie

   

1 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃

2 בן־אדם הודע את־ירושלם את־תועבתיה׃

3 ואמרת כה־אמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית׃

4 ומולדותיך ביום הולדת אתך לא־כרת שרך ובמים לא־רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת׃

5 לא־חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה לחמלה עליך ותשלכי אל־פני השדה בגעל נפשך ביום הלדת אתך׃

6 ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי׃

7 רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה׃

8 ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה ותהיי לי׃

9 וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסךך בשמן׃

10 ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי׃

11 ואעדך עדי ואתנה צמידים על־ידיך ורביד על־גרונך׃

12 ואתן נזם על־אפך ועגילים על־אזניך ועטרת תפארת בראשך׃

13 ותעדי זהב וכסף ומלבושך [כ= ששי] [ק= שש] ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן [כ= אכלתי] [ק= אכלת] ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה׃

14 ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהדרי אשר־שמתי עליך נאם אדני יהוה׃

15 ותבטחי ביפיך ותזני על־שמך ותשפכי את־תזנותיך על־כל־עובר לו־יהי׃

16 ותקחי מבגדיך ותעשי־לך במות טלאות ותזני עליהם לא באות ולא יהיה׃

17 ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשר נתתי לך ותעשי־לך צלמי זכר ותזני־בם׃

18 ותקחי את־בגדי רקמתך ותכסים ושמני וקטרתי [כ= נתתי] [ק= נתת] לפניהם׃

19 ולחמי אשר־נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח ויהי נאם אדני יהוה׃

20 ותקחי את־בניך ואת־בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול המעט [כ= מתזנתך] [ק= מתזנותיך]׃

21 ותשחטי את־בני ותתנים בהעביר אותם להם׃

22 ואת כל־תועבתיך ותזנתיך לא [כ= זכרתי] [ק= זכרת] את־ימי נעוריך בהיותך ערם ועריה מתבוססת בדמך היית׃

23 ויהי אחרי כל־רעתך אוי אוי לך נאם אדני יהוה׃

24 ותבני־לך גב ותעשי־לך רמה בכל־רחוב׃

25 אל־כל־ראש דרך בנית רמתך ותתעבי את־יפיך ותפשקי את־רגליך לכל־עובר ותרבי את־[כ= תזנתך] [ק= תזנותיך]׃

26 ותזני אל־בני־מצרים שכניך גדלי בשר ותרבי את־תזנתך להכעיסני׃

27 והנה נטיתי ידי עליך ואגרע חקך ואתנך בנפש שנאותיך בנות פלשתים הנכלמות מדרךך זמה׃

28 ותזני אל־בני אשור מבלתי שבעתך ותזנים וגם לא שבעת׃

29 ותרבי את־תזנותך אל־ארץ כנען כשדימה וגם־בזאת לא שבעת׃

30 מה אמלה לבתך נאם אדני יהוה בעשותך את־כל־אלה מעשה אשה־זונה שלטת׃

31 בבנותיך גבך בראש כל־דרך ורמתך [כ= עשיתי] [ק= עשית] בכל־רחוב ולא־[כ= הייתי] [ק= היית] כזונה לקלס אתןן׃

32 האשה המנאפת תחת אישה תקח את־זרים׃

33 לכל־זנות יתנו־נדה ואת נתת את־נדניך לכל־מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך׃

34 ויהי־בך הפך מן־הנשים בתזנותיך ואחריך לא זונה ובתתך אתןן ואתןן לא נתן־לך ותהי להפך׃

35 לכן זונה שמעי דבר־יהוה׃ ף

36 כה־אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על־מאהביך ועל כל־גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם׃

37 לכן הנני מקבץ את־כל־מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל־אשר אהבת על כל־אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את־כל־ערותך׃

38 ושפטתיך משפטי נאפות ושפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה׃

39 ונתתי אותך בידם והרסו גבך ונתצו רמתיך והפשיטו אותך בגדיך ולקחו כלי תפארתך והניחוך עירם ועריה׃

40 והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם׃

41 ושרפו בתיך באש ועשו־בך שפטים לעיני נשים רבות והשבתיך מזונה וגם־אתןן לא תתני־עוד׃

42 והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושקטתי ולא אכעס עוד׃

43 יען אשר לא־[כ= זכרתי] [ק= זכרת] את־ימי נעוריך ותרגזי־לי בכל־אלה וגם־אני הא דרךך בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא [כ= עשיתי] [ק= עשית] את־הזמה על כל־תועבתיך׃

44 הנה כל־המשל עליך ימשל לאמר כאמה בתה׃

45 בת־אמך את געלת אישה ובניה ואחות אחותך את אשר געלו אנשיהן ובניהן אמכן חתית ואביכן אמרי׃

46 ואחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על־שמאולך ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך סדם ובנותיה׃

47 ולא בדרכיהן הלכת ובתועבותיהן [כ= עשיתי] [ק= עשית] כמעט קט ותשחתי מהן בכל־דרכיך׃

48 חי־אני נאם אדני יהוה אם־עשתה סדם אחותך היא ובנותיה כאשר עשית את ובנותיך׃

49 הנה־זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת־לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד־עני ואביון לא החזיקה׃

50 ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי׃ ס

51 ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את־תועבותיך מהנה ותצדקי את־[כ= אחותך] [ק= אחותיך] בכל־תועבותיך אשר [כ= עשיתי] [ק= עשית]׃

52 גם־את שאי כלמתך אשר פללת לאחותך בחטאתיך אשר־התעבת מהן תצדקנה ממך וגם־את בושי ושאי כלמתך בצדקתך אחיותך׃

53 ושבתי את־שביתהן את־[כ= שבית] [ק= שבות] סדם ובנותיה ואת־[כ= שבית] [ק= שבות] שמרון ובנותיה [כ= ושבית] [ק= ושבות] שביתיך בתוכהנה׃

54 למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית בנחמך אתן׃

55 ואחותיך סדם ובנותיה תשבן לקדמתן ושמרון ובנותיה תשבן לקדמתן ואת ובנותיך תשבינה לקדמתכן׃

56 ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך׃

57 בטרם תגלה רעתך כמו עת חרפת בנות־ארם וכל־סביבותיה בנות פלשתים השאטות אותך מסביב׃

58 את־זמתך ואת־תועבותיך את נשאתים נאם יהוה׃ ס

59 כי כה אמר אדני יהוה [כ= ועשית] [ק= ועשיתי] אותך כאשר עשית אשר־בזית אלה להפר ברית׃

60 וזכרתי אני את־בריתי אותך בימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם׃

61 וזכרת את־דרכיך ונכלמת בקחתך את־אחותיך הגדלות ממך אל־הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך׃

62 והקימותי אני את־בריתי אתך וידעת כי־אני יהוה׃

63 למען תזכרי ובשת ולא יהיה־לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי־לך לכל־אשר עשית נאם אדני יהוה׃ ס

   

Ze Swedenborgových děl

 

Apocalypse Explained # 609

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 1232  
  

609. Who created heaven and the things that are therein, and the earth and the things that are therein, and the sea and the things that are therein, signifies the Lord in respect to all things of heaven and the church, interior and exterior. This is evident from the signification of "to create," as being not only to cause to be, but also to be perpetually, by holding it together and sustaining it by the Divine proceeding; for the heavens have had existence and perpetually have existence, that is, subsist by means of the Lord's Divine, which is called the Divine truth united to Divine good. This received by angels makes heaven. Thence it is that when heaven is mentioned the Lord is meant, because heaven, where the angels are, is heaven from the Lord, that is from the Divine proceeding from Him. This, therefore, is what is signified here by "to create." (That "to create," in reference to the church and to men of the church, means to create anew, that is, to regenerate, may be seen above, n. 294.) The above is evident also from the signification of "heaven, earth, and sea, and the things that are in them," as being all things of heaven and the church, interior and exterior. "Heaven, earth, and sea," signify here in particular the higher and the lower heavens, since in the spiritual world the face of things is similar as in the natural world, that is, there are mountains, lands, and seas; the mountains there are the higher heavens, because the angels of those heavens dwell upon mountains, and the land and sea are the lower heavens, for the angels of these heavens dwell below the mountains upon the lands, and as it were in seas (See above, n. 594). Thence it is that the angel who spoke these things was seen "standing upon the earth and the sea." "The earth and the sea and the things that are in them" signify also all things of the church, both interior and exterior, because there are in the church things interior and exterior, as there are in the heavens things higher and lower, and the former correspond to the latter. (That "the sea and the earth," signify the church in respect to its exteriors and interiors, may be seen above, n. 600.) According to the sense of the letter, "heaven, earth, and sea," mean the visible heaven, the habitable earth, and the navigable sea, and "the things therein" mean birds, beasts, and fishes; but that this is not the meaning of these words is evident from this, that John was "in the spirit" when he saw the angel "standing upon the sea and upon the earth;" and what is seen "in the spirit" is seen not in the natural world but in the spiritual world, where also, as has been said just above, there are earths and seas, and angels and spirits in them. But respecting the appearance of the seas in that world, and those who are in them, see above n. 342.

  
/ 1232  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for their permission to use this translation.

Bible

 

Jeremiah 12:16

Studie

       

16 It shall happen, if they will diligently learn the ways of my people, to swear by my name, As Yahweh lives; even as they taught my people to swear by Baal; then shall they be built up in the midst of my people.