¹ ויאמר יהוה אל־משה אמר אל־אהרן נטה את־ידך במטך על־הנהרת על־היארים ועל־האגמים והעל את־הצפרדעים על־ארץ מצרים׃

¹ תפלה לדוד הטה־יהוה אזנך ענני כי־עני ואביון אני׃

² שמרה נפשי כי־חסיד אני הושע עבדך אתה אלהי הבוטח אליך׃

³ חנני אדני כי אליך אקרא כל־היום׃

⁴ שמח נפש עבדך כי אליך אדני נפשי אשא׃

⁵ כי־אתה אדני טוב וסלח ורב־חסד לכל־קראיך׃

⁶ האזינה יהוה תפלתי והקשיבה בקול תחנונותי׃

⁷ ביום צרתי אקראך כי תענני׃

⁸ אין־כמוך באלהים אדני ואין כמעשיך׃

⁹ כל־גוים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך אדני ויכבדו לשמך׃

¹⁰ כי־גדול אתה ועשה נפלאות אתה אלהים לבדך׃

¹¹ הורני יהוה דרךך אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך׃

¹² אודך׃ אדני אלהי בכל־לבבי ואכבדה שמך לעולם׃

¹³ כי־חסדך גדול עלי והצלת נפשי משאול תחתיה׃

¹⁴ אלהים זדים קמו־עלי ועדת עריצים בקשו נפשי ולא שמוך לנגדם׃

¹⁵ ואתה אדני אל־רחום וחנון ארך אפים ורב־חסד ואמת׃

¹⁶ פנה אלי וחנני תנה־עזך לעבדך והושיעה לבן־אמתך׃

¹⁷ עשה־עמי אות לטובה ויראו שנאי ויבשו כי־אתה יהוה עזרתני ונחמתני׃

² "Speak to the children of Israel, and take of them rods, one for each fathers' house, of all their princes according to their fathers' houses, twelve rods: write every man's name on his rod.