¹ ויען משה ויאמר והן לא־יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא־נראה אליך יהוה׃

² ויאמר אליו יהוה [כ= מזה] [ק= מה] [ק= ] [ק=־זה] בידך ויאמר מטה׃

³ ויאמר השליכהו ארצה וישליכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו׃

⁴ ויאמר יהוה אל־משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו׃

⁵ למען יאמינו כי־נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃

⁶ ויאמר יהוה לו עוד הבא־נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג׃

⁷ ויאמר השב ידך אל־חיקך וישב ידו אל־חיקו ויוצאה מחיקו והנה־שבה כבשרו׃

⁸ והיה אם־לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון׃

⁹ והיה אם־לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן־היאר והיו לדם ביבשת׃

¹⁰ ויאמר משה אל־יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל־עבדך כי כבד־פה וכבד לשון אנכי׃

¹¹ ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי־ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה׃

¹² ועתה לך ואנכי אהיה עם־פיך והוריתיך אשר תדבר׃

¹³ ויאמר בי אדני שלח־נא ביד־תשלח׃

¹⁴ ויחר־אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי־דבר ידבר הוא וגם הנה־הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו׃

¹⁵ ודברת אליו ושמת את־הדברים בפיו ואנכי אהיה עם־פיך ועם־פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון׃

¹⁶ ודבר־הוא לך אל־העם והיה הוא יהיה־לך לפה ואתה תהיה־לו לאלהים׃

¹⁷ ואת־המטה הזה תקח בידך אשר תעשה־בו את־האתת׃ ף

¹⁸ וילך משה וישב אל־יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל־אחי אשר־במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום׃

¹⁹ ויאמר יהוה אל־משה במדין לך שב מצרים כי־מתו כל־האנשים המבקשים את־נפשך׃

²⁰ ויקח משה את־אשתו ואת־בניו וירכבם על־החמר וישב ארצה מצרים ויקח משה את־מטה האלהים בידו׃

²¹ ויאמר יהוה אל־משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל־המפתים אשר־שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את־לבו ולא ישלח את־העם׃

²² ואמרת אל־פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל׃

²³ ואמר אליך שלח את־בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את־בנך בכרך׃

²⁴ ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו׃

²⁵ ותקח צפרה צר ותכרת את־ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן־דמים אתה לי׃

²⁶ וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת׃ ף

²⁷ ויאמר יהוה אל־אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק־לו׃

²⁸ ויגד משה לאהרן את כל־דברי יהוה אשר שלחו ואת כל־האתת אשר צוהו׃

²⁹ וילך משה ואהרן ויאספו את־כל־זקני בני ישראל׃

³⁰ וידבר אהרן את כל־הדברים אשר־דבר יהוה אל־משה ויעש האתת לעיני העם׃

³¹ ויאמן העם וישמעו כי־פקד יהוה את־בני ישראל וכי ראה את־ענים ויקדו וישתחוו׃

¹ ויאמר יהוה אל־משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך׃

² אתה תדבר את כל־אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל־פרעה ושלח את־בני־ישראל מארצו׃

³ ואני אקשה את־לב פרעה והרביתי את־אתתי ואת־מופתי בארץ מצרים׃

⁴ ולא־ישמע אלכם פרעה ונתתי את־ידי במצרים והוצאתי את־צבאתי את־עמי בני־ישראל מארץ מצרים בשפטים גדלים׃

⁵ וידעו מצרים כי־אני יהוה בנטתי את־ידי על־מצרים והוצאתי את־בני־ישראל מתוכם׃

⁶ ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו׃

⁷ ומשה בן־שמנים שנה ואהרן בן־שלש ושמנים שנה בדברם אל־פרעה׃ ף

⁸ ויאמר יהוה אל־משה ואל־אהרן לאמר׃

⁹ כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל־אהרן קח את־מטך והשלך לפני־פרעה יהי לתנין׃

¹⁰ ויבא משה ואהרן אל־פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את־מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין׃

¹¹ ויקרא גם־פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם־הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן׃

¹² וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה־אהרן את־מטתם׃

¹³ ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ ף

¹⁴ ויאמר יהוה אל־משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם׃

¹⁵ לך אל־פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על־שפת היאר והמטה אשר־נהפך לנחש תקח בידך׃

¹⁶ ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את־עמי ויעבדני במדבר והנה לא־שמעת עד־כה׃

¹⁷ כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר־בידי על־המים אשר ביאר ונהפכו לדם׃

¹⁸ והדגה אשר־ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן־היאר׃ ס

¹⁹ ויאמר יהוה אל־משה אמר אל־אהרן קח מטך ונטה־ידך על־מימי מצרים על־נהרתם על־יאריהם ועל־אגמיהם ועל כל־מקוה מימיהם ויהיו־דם והיה דם בכל־ארץ מצרים ובעצים ובאבנים׃

²⁰ ויעשו־כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטה ויך את־המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל־המים אשר־ביאר לדם׃

²¹ והדגה אשר־ביאר מתה ויבאש היאר ולא־יכלו מצרים לשתות מים מן־היאר ויהי הדם בכל־ארץ מצרים׃

²² ויעשו־כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב־פרעה ולא־שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃

²³ ויפן פרעה ויבא אל־ביתו ולא־שת לבו גם־לזאת׃

²⁴ ויחפרו כל־מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר׃

²⁵ וימלא שבעת ימים אחרי הכות־יהוה את־היאר׃ ף

²⁶ ויאמר יהוה אל־משה בא אל־פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את־עמי ויעבדני׃

²⁷ ואם־מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את־כל־גבולך בצפרדעים׃

²⁸ ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל־מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך׃

²⁹ ובכה ובעמך ובכל־עבדיך יעלו הצפרדעים׃

¹⁹ וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃