Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Shemot 32

Studie

   

1 וירא העם כי־בשש משה לרדת מן־ההר ויקהל העם על־אהרן ויאמרו אליו קום עשה־לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי־זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה־היה לו׃

2 ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי׃

3 ויתפרקו כל־העם את־נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל־אהרן׃

4 ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃

5 וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר׃

6 וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃ ף

7 וידבר יהוה אל־משה לך־רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים׃

8 סרו מהר מן־הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו־לו ויזבחו־לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃

9 ויאמר יהוה אל־משה ראיתי את־העם הזה והנה עם־קשה־ערף הוא׃

10 ועתה הניחה לי ויחר־אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול׃

11 ויחל משה את־פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃

12 למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על־הרעה לעמך׃

13 זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את־זרעכם ככוכבי השמים וכל־הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃

14 וינחם יהוה על־הרעה אשר דבר לעשות לעמו׃ ף

15 ויפן וירד משה מן־ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים׃

16 והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על־הלחת׃

17 וישמע יהושע את־קול העם ברעה* ויאמר אל־משה קול מלחמה במחנה׃

18 ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע׃

19 ויהי כאשר קרב אל־המחנה וירא את־העגל ומחלת ויחר־אף משה וישלך [כ= מידו] [ק= מידיו] את־הלחת וישבר אתם תחת ההר׃

20 ויקח את־העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר־דק ויזר על־פני המים וישק את־בני ישראל׃

21 ויאמר משה אל־אהרן מה־עשה לך העם הזה כי־הבאת עליו חטאה גדלה׃

22 ויאמר אהרן אל־יחר אף אדני אתה ידעת את־העם כי ברע הוא׃

23 ויאמרו לי עשה־לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי־זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה־היה לו׃

24 ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו־לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה׃

25 וירא משה את־העם כי פרע הוא כי־פרעה אהרן לשמצה בקמיהם׃

26 ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל־בני לוי׃

27 ויאמר להם כה־אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש־חרבו על־ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש־את־אחיו ואיש את־רעהו ואיש את־קרבו׃

28 ויעשו בני־לוי כדבר משה ויפל מן־העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש׃

29 ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה׃

30 ויהי ממחרת ויאמר משה אל־העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל־יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם׃

31 וישב משה אל־יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב׃

32 ועתה אם־תשא חטאתם ואם־אין מחני נא מספרך אשר כתבת׃

33 ויאמר יהוה אל־משה מי אשר חטא־לי אמחנו מספרי׃

34 ועתה לך נחה את־העם אל אשר־דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם׃

35 ויגף יהוה את־העם על אשר עשו את־העגל אשר עשה אהרן׃ ס

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 10507

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

10507. And now go, lead the people unto that which I said to thee. That this signifies that this nation is to represent the church, and not that the church is in it, is evident from the signification of “leading the people unto the land of Canaan,” as being to cause that there be a church, for by the “land of Canaan” is signified the church, and in the spiritual sense by “leading the people unto it” is signified to institute the church among them; for that nation was led into that land to the end that it might become a church; but here it denotes merely to represent it, because it is said, “lead the people unto that which,” and not “unto the land.” (That with the Israelitish and Jewish nation there was not a church, but only the representative of a church, see n. 4281, 4288, 4311, 4500, 4899, 4912, 6304, 7048, 9320; and that the “land of Canaan” denotes the church, n. 3686, 3705, 4447, 5136, 6516; and that consequently “land” or “earth” in the Word denotes the church, see at the places cited in n. 9325)

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 7048

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

7048. And He ceased from him. That this signifies that it was permitted that they should represent, is evident from the signification of “ceasing from him,” namely, from killing him, as being permission that they should represent; for that “Jehovah sought to kill him,” signified that a representative church could not be instituted with that nation (see n. 7043); and therefore when it is now said that “He ceased from him,” it signifies that it was permitted that they should represent, that is, that there should be instituted with that nation the representative of a church, but not a church. That it is one thing to represent a church, and another to be a church, is evident from the fact that even the evil can represent a church, but none except the good can be a church; for to represent a church is merely external (n. 3670, 4208, 4281).

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org