¹ ואל־משה אמר עלה אל־יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק׃

² ונגש משה לבדו אל־יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו׃

³ ויבא משה ויספר לעם את כל־דברי יהוה ואת כל־המשפטים ויען כל־העם קול אחד ויאמרו כל־הדברים אשר־דבר יהוה נעשה׃

⁴ ויכתב משה את כל־דברי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל׃

⁵ וישלח את־נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים ליהוה פרים׃

⁶ ויקח משה חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק על־המזבח׃

⁷ ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר־דבר יהוה נעשה ונשמע׃

⁸ ויקח משה את־הדם ויזרק על־העם ויאמר הנה דם־הברית אשר כרת יהוה עםכם על כל־הדברים האלה׃

⁹ ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל׃

¹⁰ ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר׃

¹¹ ואל־אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את־האלהים ויאכלו וישתו׃ ס

¹² ויאמר יהוה אל־משה עלה אלי ההרה והיה־שם ואתנה לך את־לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם׃

¹³ ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל־הר האלהים׃

¹⁴ ואל־הזקנים אמר שבו־לנו בזה עד אשר־נשוב אליכם והנה אהרן וחור עםכם מי־בעל דברים יגש אלהם׃

¹⁵ ויעל משה אל־ההר ויכס העןן את־ההר׃

¹⁶ וישכן כבוד־יהוה על־הר סיני ויכסהו העןן ששת ימים ויקרא אל־משה ביום השביעי מתוך העןן׃

¹⁷ ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל׃

¹⁸ ויבא משה בתוך העןן ויעל אל־ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה׃ ף

² Now very early in the morning, he came again into the temple, and all the people came to him. He sat down, and taught them.

³ The scribes and the Pharisees brought a woman taken in adultery. Having set her in the midst,

⁴ they told him, "Teacher, we found this woman in adultery, in the very act.

⁵ Now in our law, Moses commanded us to stone such. What then do you say about her?"

⁶ They said this testing him, that they might have something to accuse him of. But Jesus stooped down, and wrote on the ground with his finger.

⁷ But when they continued asking him, he looked up and said to them, "He who is without sin among you, let him throw the first stone at her."

⁸ Again he stooped down, and with his finger wrote on the ground.

⁹ They, when they heard it, being convicted by their conscience, went out one by one, beginning from the oldest, even to the last. Jesus was left alone with the woman where she was, in the middle.

¹⁰ Jesus, standing up, saw her and said, "Woman, where are your accusers? Did no one condemn you?"

¹¹ She said, "No one, Lord." Jesus said, "Neither do I condemn you. Go your way. From now on, sin no more."