1
כי־יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל־המשפט ושפטום והצדיקו את־הצדיק והרשיעו את־הרשע׃
2
והיה אם־בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר׃
3
ארבעים יכנו לא יסיף פן־יסיף להכתו על־אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך׃ ס
4
לא־תחסם שור בדישו׃ ס
5
כי־ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין־לו לא־תהיה אשת־המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה׃
6
והיה הבכור אשר תלד יקום על־שם אחיו המת ולא־ימחה שמו מישראל׃
7
ואם־לא יחפץ האיש לקחת את־יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל־הזקנים ואמרה מאין יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי׃
8
וקראו־לו זקני־עירו ודברו אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה׃
9
ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא־יבנה את־בית אחיו׃
10
ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל׃ ס
11
כי־ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את־אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו׃
12
וקצתה את־כפה לא תחוס עינך׃ ס
13
לא־יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה׃ ס
14
לא־יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה׃
15
אבן שלמה וצדק יהיה־לך איפה שלמה וצדק יהיה־לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר־יהוה אלהיך נתן לך׃
16
כי תועבת יהוה אלהיך כל־עשה אלה כל עשה עול׃ ף
17
זכור את אשר־עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים׃
18
אשר קרך בדרך ויזנב בך כל־הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים׃
19
והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל־איביך מסביב בארץ אשר יהוה־אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את־זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח׃ ף
