¹ כי־יקח איש אשה ובעלה והיה אם־לא תמצא־חן בעיניו כי־מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו׃

² ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש־אחר׃

³ ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר־לקחה לו לאשה׃

⁴ לא־יוכל בעלה הראשון אשר־שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי־תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את־הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃ ס

⁵ כי־יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא־יעבר עליו לכל־דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את־אשתו אשר־לקח׃ ס

⁶ לא־יחבל רחים ורכב כי־נפש הוא חבל׃ ס

⁷ כי־ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר־בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך׃

⁸ השמר בנגע־הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר־יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות׃ ס

⁹ זכור את אשר־עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים׃ ס

¹⁰ כי־תשה ברעך משאת מאומה לא־תבא אל־ביתו לעבט עבטו׃

¹¹ בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את־העבוט החוצה׃

¹² ואם־איש עני הוא לא תשכב בעבטו׃

¹³ השב תשיב לו את־העבוט כבא השמש ושכב בשלמתו וברךך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך׃ ס

¹⁴ לא־תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך׃

¹⁵ ביומו תתן שכרו ולא־תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את־נפשו ולא־יקרא עליך אל־יהוה והיה בך חטא׃ ס

¹⁶ לא־יומתו אבות על־בנים ובנים לא־יומתו על־אבות איש בחטאו יומתו׃ ס

¹⁷ לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה׃

¹⁸ וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על־כן אנכי מצוך לעשות את־הדבר הזה׃ ס

¹⁹ כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברךך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך׃

²⁰ כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃ ס

²¹ כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃

²² וזכרת כי־עבד היית בארץ מצרים על־כן אנכי מצוך לעשות את־הדבר הזה׃ ס