¹ לא־תראה את־שור אחיך או את־שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך׃

² ואם־לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל־תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו׃

³ וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל־אבדת אחיך אשר־תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם׃ ס

⁴ לא־תראה את־חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו׃ ס

⁵ לא־יהיה כלי־גבר על־אשה ולא־ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת יהוה אלהיך כל־עשה אלה׃ ף

⁶ כי יקרא קן־צפור לפניך בדרך בכל־עץ או על־הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על־האפרחים או על־הביצים לא־תקח האם על־הבנים׃

⁷ שלח תשלח את־האם ואת־הבנים תקח־לך למען ייטב לך והארכת ימים׃ ס

⁸ כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא־תשים דמים בביתך כי־יפל הנפל ממנו׃ ס

⁹ לא־תזרע כרמך כלאים פן־תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם׃ ס

¹⁰ לא־תחרש בשור־ובחמר יחדו׃ ס

¹¹ לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו׃ ס

¹² גדלים תעשה־לך על־ארבע כנפות כסותך אשר תכסה־בה׃ ס

¹³ כי־יקח איש אשה ובא אליה ושנאה׃

¹⁴ ושם לה עלילת דברים והוציא עליה שם רע ואמר את־האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא־מצאתי לה בתולים׃

¹⁵ ולקח אבי [כ= הנער] [ק= הנערה] ואמה והוציאו את־בתולי [כ= הנער] [ק= הנערה] אל־זקני העיר השערה׃

¹⁶ ואמר אבי [כ= הנער] [ק= הנערה] אל־הזקנים את־בתי נתתי לאיש הזה לאשה וישנאה׃

¹⁷ והנה־הוא שם עלילת דברים לאמר לא־מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרשו השמלה לפני זקני העיר׃

¹⁸ ולקחו זקני העיר־ההוא את־האיש ויסרו אתו׃

¹⁹ וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולו־תהיה לאשה לא־יוכל לשלחה כל־ימיו׃ ס

²⁰ ואם־אמת היה הדבר הזה לא־נמצאו בתולים [כ= לנער] [ק= לנערה]׃

²¹ והוציאו את־[כ= הנער] [ק= הנערה] אל־פתח בית־אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי־עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך׃ ס

²² כי־ימצא איש שכב עם־אשה בעלת־בעל ומתו גם־שניהם האיש השכב עם־האשה והאשה ובערת הרע מישראל׃ ס

²³ כי יהיה [כ= נער] [ק= נערה] בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה׃

²⁴ והוצאתם את־שניהם אל־שער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את־[כ= הנער] [ק= הנערה] על־דבר אשר לא־צעקה בעיר ואת־האיש על־דבר אשר־ענה את־אשת רעהו ובערת הרע מקרבך׃ ס

²⁵ ואם־בשדה ימצא האיש את־[כ= הנער] [ק= הנערה] המארשה והחזיק־בה האיש ושכב עמה ומת האיש אשר־שכב עמה לבדו׃

²⁶ [כ= ולנער] [ק= ולנערה] לא־תעשה דבר אין [כ= לנער] [ק= לנערה] חטא מות כי כאשר יקום איש על־רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה׃

²⁷ כי בשדה מצאה צעקה [כ= הנער] [ק= הנערה] המארשה ואין מושיע לה׃ ס

²⁸ כי־ימצא איש [כ= נער] [ק= נערה] בתולה אשר לא־ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו׃

²⁹ ונתן האיש השכב עמה לאבי [כ= הנער] [ק= הנערה] חמשים כסף ולו־תהיה לאשה תחת אשר ענה לא־יוכל שלחה כל־ימיו׃ ס

¹ בעת ההוא אמר יהוה אלי פסל־לך שני־לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ׃

² ואכתב על־הלחת את־הדברים אשר היו על־הלחת הראשנים אשר שברת ושמתם בארון׃

³ ואעש ארון עצי שטים ואפסל שני־לחת אבנים כראשנים ואעל ההרה ושני הלחת בידי׃

⁴ ויכתב על־הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי׃

⁵ ואפן וארד מן־ההר ואשם את־הלחת בארון אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני יהוה׃

⁶ ובני ישראל נסעו מבארת בני־יעקן מוסרה שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו׃

⁷ משם נסעו הגדגדה ומן־הגדגדה יטבתה ארץ נחלי מים׃

⁸ בעת ההוא הבדיל יהוה את־שבט הלוי לשאת את־ארון ברית־יהוה לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה׃

⁹ על־כן לא־היה ללוי חלק ונחלה עם־אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר יהוה אלהיך לו׃

¹⁰ ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא לא־אבה יהוה השחיתך׃

¹¹ ויאמר יהוה אלי קום לך למסע לפני העם ויבאו וירשו את־הארץ אשר־נשבעתי לאבתם לתת להם׃ ף

¹² ועתה ישראל מה יהוה אלהיך שאל מעמך כי אם־ליראה את־יהוה אלהיך ללכת בכל־דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את־יהוה אלהיך בכל־לבבך ובכל־נפשך׃

¹³ לשמר את־מצות יהוה ואת־חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך׃

¹⁴ הן ליהוה אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל־אשר־בה׃

¹⁵ רק באבתיך חשק יהוה לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל־העמים כיום הזה׃

¹⁶ ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד׃

¹⁷ כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשר לא־ישא פנים ולא יקח שחד׃

¹⁸ עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה׃

¹⁹ ואהבתם את־הגר כי־גרים הייתם בארץ מצרים׃

²⁰ את־יהוה אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע׃

²¹ הוא תהלתך והוא אלהיך אשר־עשה אתך את־הגדלת ואת־הנוראת האלה אשר ראו עיניך׃

²² בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה ועתה שמך יהוה אלהיך ככוכבי השמים לרב׃