Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Daniyel 6

Studie

   

1 ודריוש [כ= מדיא] [ק= מדאה] קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין׃

2 שפר קדם דריוש והקים על־מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרין די להון בכל־מלכותא׃

3 ועלא מנהון סרכין תלתא די דניאל חד־מנהון די־להון אחשדרפניא אלין יהבין להון טעמא ומלכא לא־להוא נזק׃

4 אדין דניאל דנה הוא מתנצח על־סרכיא ואחשדרפניא כל־קבל די רוח יתירא בה ומלכא עשית להקמותה על־כל־מלכותא׃

5 אדין סרכיא ואחשדרפניא הוו בעין עלה להשכחה לדניאל מצד מלכותא וכל־עלה ושחיתה לא־יכלין להשכחה כל־קבל די־מהימן הוא וכל־שלו ושחיתה לא השתכחת עלוהי׃

6 אדין גבריא אלך אמרין די לא נהשכח לדניאל דנה כל־עלא להן השכחנה עלוהי בדת אלהה׃ ס

7 אדין סרכיא ואחשדרפניא אלן הרגשו על־מלכא וכן אמרין לה דריוש מלכא לעלמין חיי׃

8 אתיעטו כל סרכי מלכותא סגניא ואחשדרפניא הדבריא ופחותא לקימה קים מלכא ולתקפה אסר די כל־די־יבעה בעו מן־כל־אלה ואנש עד־יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגב אריותא׃

9 כען מלכא תקים אסרא ותרשם כתבא די לא להשניה כדת־מדי ופרס די־לא תעדא׃

10 כל־קבל דנה מלכא דריוש רשם כתבא ואסרא׃

11 ודניאל כדי ידע די־רשים כתבא על לביתה וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושלם וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על־ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל־קבל די־הוא עבד מן־קדמת דנה׃ ס

12 אדין גבריא אלך הרגשו והשכחו לדניאל בעא ומתחןן קדם אלהה׃

13 באדין קריבו ואמרין קדם־מלכא על־אסר מלכא הלא אסר רשמת די כל־אנש די־יבעה מן־כל־אלה ואנש עד־יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגוב אריותא ענה מלכא ואמר יציבא מלתא כדת־מדי ופרס די־לא תעדא׃

14 באדין ענו ואמרין קדם מלכא די דניאל די מן־בני גלותא די יהוד לא־שם [כ= עליך] [ק= עלך] מלכא טעם ועל־אסרא די רשמת וזמנין תלתה ביומא בעא בעותה׃

15 אדין מלכא כדי מלתא שמע שגיא באש עלוהי ועל דניאל שם בל לשיזבותה ועד מעלי שמשא הוא משתדר להצלותה׃

16 באדין גבריא אלך הרגשו על־מלכא ואמרין למלכא דע מלכא די־דת למדי ופרס די־כל־אסר וקים די־מלכא יהקים לא להשניה׃

17 באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגבא די אריותא ענה מלכא ואמר לדניאל אלהך די [כ= אנתה] [ק= אנת] פלח־לה בתדירא הוא ישיזבנך׃

18 והיתית אבן חדה ושמת על־פם גבא וחתמה מלכא בעזקתה ובעזקת רברבנוהי די לא־תשנא צבו בדניאל׃

19 אדין אזל מלכא להיכלה ובת טות ודחון לא־הנעל קדמוהי ושנתה נדת עלוהי׃

20 באדין מלכא בשפרפרא* יקום בנגהא ובהתבהלה לגבא די־אריותא אזל׃

21 וכמקרבה לגבא לדניאל בקל עציב זעק ענה מלכא ואמר לדניאל דניאל עבד אלהא חיא אלהך די [כ= אנתה] [ק= אנת] פלח־לה בתדירא היכל לשיזבותך מן־אריותא׃

22 אדין דניאל עם־מלכא מלל מלכא לעלמין חיי׃

23 אלהי שלח מלאכה וסגר פם אריותא ולא חבלוני כל־קבל די קדמוהי זכו השתכחת לי ואף [כ= קדמיך] [ק= קדמך] מלכא חבולה לא עבדת׃

24 באדין מלכא שגיא* טאב עלוהי ולדניאל אמר להנסקה מן־גבא והסק דניאל מן־גבא וכל־חבל לא־השתכח בה די הימן באלהה׃

25 ואמר מלכא והיתיו גבריא אלך די־אכלו קרצוהי די דניאל ולגב אריותא רמו אנון בניהון ונשיהון ולא־מטו לארעית גבא עד די־שלטו בהון אריותא וכל־גרמיהון הדקו׃

26 באדין דריוש מלכא כתב לכל־עממיא אמיא ולשניא די־[כ= דארין] [ק= דירין] בכל־ארעא שלמכון ישגא׃

27 מן־קדמי שים טעם די בכל־שלטן מלכותי להון [כ= זאעין] [ק= זיעין] ודחלין מן־קדם אלהה די־דניאל די־הוא אלהא חיא וקים לעלמין ומלכותה די־לא תתחבל ושלטנה עד־סופא׃

28 משיזב ומצל ועבד אתין ותמהין בשמיא ובארעא די שיזיב לדניאל מן־יד אריותא׃

29 ודניאל דנה הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש [כ= פרסיא] [ק= פרסאה]׃ ף

   

Bible

 

Yeremiyah 51:28

Studie

       

28 קדשו עליה גוים את־מלכי מדי את־פחותיה ואת־כל־סגניה ואת כל־ארץ ממשלתו׃

Ze Swedenborgových děl

 

Apocalypse Explained # 33

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 1232  
  

33. To Him be the glory and the might unto the ages of the ages, signifies that these things, namely, Divine good and Divine truth, are from the Lord alone to eternity. This is evident from the signification of "glory," as meaning Divine truth in heaven (See Arcana Coelestia 4809, 5922, 8267, 8427, 9429); and from the signification of "might," as meaning Divine good through Divine truth, since Divine good has all might and all power through Divine truth (See n. 3091, 3563, 6344, 6423, 8304, 9643, 10019, 10182; and in the work on Heaven and Hell, where the power of the angels of heaven from the Lord is treated of, n 228-233). That "unto the ages of the ages" means to eternity is clear without explanation. "Glory" is Divine truth in heaven because Divine truth is the light there; and the things that have existence from the light of heaven are called "glory," because they have existence from the Lord and represent the Divine truth that is from Him, and declare His glory; especially the things that are within the angel, which are of intelligence and wisdom. (That the light of heaven is Divine truth, and that all things that are in heaven, whether without or within the angel, have existence from the light there, see in the work on Heaven and Hell, n (Heaven and Hell 126-140). 126-140, 172, 173, 176.) It is believed in the world that "Glory be to God" means that God for His own sake desires glory from man, and that He is moved by it, and imparts blessings in return for it. But this is a mistake. God desires glory from man for man's sake; for thus man ascribes all things to the Divine and nothing to himself, and when he does this, the Divine can flow in with Divine truth, and give him intelligence and wisdom. Thus and no otherwise is the Lord glorified in man; for the Lord loves everyone, and, from love, desires that His glory, that is, Divine truth, may be in men. This, moreover, the Lord teaches in John:

If ye abide in Me, and My words abide in you, ye shall ask whatever ye will, and it shall be done unto you. Herein is My Father glorified, that ye bear much fruit, and that ye be made My disciples (John 15:7-8).

(That the salvation of the human race is the glory of the Lord, see n. Arcana Coelestia 4347, 4593, 5957, 7550, 8263, 10646)

  
/ 1232  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for their permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org