Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Daniyel 5

Studie

   

1 בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה׃

2 בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן־היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃

3 באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן־היכלא די־בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃

4 אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא׃

5 בה־שעתה [כ= נפקו] [ק= נפקה] אצבען די יד־אנש וכתבן לקבל נברשתא על־גירא די־כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידה די כתבה׃

6 אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן׃

7 קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא [כ= כשדיא] [ק= כשדאי] וגזריא ענה מלכא ואמר לחכימי בבל די כל־אנש די־יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש [כ= והמונכא] [ק= והמניכא*] די־דהבא על־צוארה ותלתי במלכותא ישלט׃ ס

8 אדין [כ= עללין] [ק= עלין] כל חכימי מלכא ולא־כהלין כתבא למקרא [כ= ופשרא] [ק= ופשרה] להודעה למלכא׃

9 אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין׃

10 מלכתא לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא [כ= עללת] [ק= עלת] ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי אל־יבהלוך רעיונך וזיויך אל־ישתנו׃

11 איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת־אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך רב חרטמין אשפין כשדאין גזרינ* הקימה אבוך מלכא׃

12 כל־קבל די רוח יתירה ומנדע ושכלתנו מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת בה בדניאל די־מלכא שם־שמה בלטשאצר כען דניאל יתקרי ופשרה יהחוה׃ ף

13 באדין דניאל העל קדם מלכא ענה מלכא ואמר לדניאל [כ= אנתה] [ק= אנת]־הוא דניאל די־מן־בני גלותא די יהוד די היתי מלכא אבי מן־יהוד׃

14 ושמעת [כ= עליך] [ק= עלך] די רוח אלהין בך ונהירו ושכלתנו וחכמה יתירה השתכחת בך׃

15 וכען העלו קדמי חכימיא אשפיא די־כתבה דנה יקרון ופשרה להודעתני ולא־כהלין פשר־מלתא להחויה׃

16 ואנה שמעת [כ= עליך] [ק= עלך] די־[כ= תוכל] [ק= תיכול*] פשרין למפשר וקטרין למשרא כען הן [כ= תוכל] [ק= תכול] כתבא למקרא ופשרה להודעתני ארגונא תלבש [כ= והמונכא] [ק= והמניכא*] די־דהבא על־צוארך ותלתא במלכותא תשלט׃ ף

17 באדין ענה דניאל ואמר קדם מלכא מתנתך לך להוין ונבזביתך לאחרן הב ברם כתבא אקרא למלכא ופשרא אהודענה׃

18 [כ= אנתה] [ק= אנת] מלכא אלהא [כ= עליא] [ק= עלאה] מלכותא ורבותא ויקרא והדרה יהב לנבכדנצר אבוך׃

19 ומן־רבותא די יהב־לה כל עממיא אמיא ולשניא הוו [כ= זאעין] [ק= זיעין] ודחלין מן־קדמוהי די־הוה צבא הוא קטל ודי־הוה צבא הוה מחא ודי־הוה צבא הוה מרים ודי־הוה צבא הוה משפיל׃

20 וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן־כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה׃

21 ומן־בני אנשא טריד ולבבה עם־חיותא [כ= שוי] [ק= שויו] ועם־ערדיא מדורה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די־ידע די־שליט אלהא [כ= עליא] [ק= עלאה*] במלכות אנשא ולמן־די יצבה יהקים [כ= עליה] [ק= עלה]׃

22 [כ= ואנתה] [ק= ואנת] ברה בלשאצר לא השפלת לבבך כל־קבל די כל־דנה ידעת׃

23 ועל מרא־שמיא התרוממת ולמאניא די־ביתה היתיו [כ= קדמיך] [ק= קדמך] [כ= ואנתה] [ק= ואנת] [כ= ורברבניך] [ק= ורברבנך] שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא־ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא־חזין ולא־שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די־נשמתך בידה וכל־ארחתך לה לא הדרת׃

24 באדין מן־קדמוהי שליח פסא די־ידא וכתבא דנה רשים׃

25 ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין׃

26 דנה פשר־מלתא מנא מנה־אלהא מלכותך והשלמה׃

27 תקל תקילתה במאזניא והשתכחת חסיר׃

28 פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס׃

29 באדין אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא [כ= והמונכא] [ק= והמניכא] די־דהבא על־צוארה והכרזו עלוהי די־להוא שליט תלתא במלכותא׃

30 בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא [כ= כשדיא] [ק= כשדאה]׃ ף

   

Bible

 

Yishevah 13:17

Studie

       

17 הנני מעיר עליהם את־מדי אשר־כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו־בו׃

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 5249

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

5249. 'And came to Pharaoh' means a communication with the new natural. This is clear from the meaning of 'coming' in this instance as a communication through influx; and from the representation of 'Pharaoh' as the new natural, dealt with in 5079, 5080, 5244. What the words in this verse hold within them is evident from the explanations of them that have been given; for those words describe how Joseph was set free from the pit and came to Pharaoh. In the internal sense 'Joseph' represents the Lord so far as the celestial of the spiritual is concerned, while 'Pharaoh' represents the natural or external man. 'The pit' in which Joseph was confined represents a state of temptation endured by the Lord which involved the celestial of the spiritual, while his being called from the pit by Pharaoh means a state of release from temptations, and also a state of influx and communication after that with the new natural. From all this it is evident that the internal sense contains a description at this point of how the Lord made His Natural new and at length Divine.

[2] These are the matters that celestial angels contemplate when such historical details are read by man. To contemplate such matters is also their greatest delight, for they live in the Lord's Divine sphere and so they are as it were in the Lord. They know the deepest joy when they are thinking about the Lord and about the salvation of the human race, which took place because the Lord made the Human within Himself Divine. Also, to enable angels to go on experiencing that most heavenly joy and at the same time wisdom, a full description of that Divine process has therefore been given in the internal sense of the Word. This sense includes at the same time the process by which man is regenerated, for man's regeneration is an image of the Lord's glorification, 3138, 3212, 3296, 3490, 4402. Many will perhaps be wondering what angels talk about to one another and consequently what people after death who become angels talk about. Let those who so wonder know that angels talk about the kinds of matters that are contained in the internal sense of the Word, that is to say, about the Lord's glorification, His kingdom, the Church, the regeneration of man by means of the good of love and the truth of faith. But when they do so they use profound ideas which for the most part are beyond description.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org