⁹ ענו ואמרין לנבוכדנצר מלכא מלכא לעלמין חיי׃

¹ לדוד אל־תתחר במרעים אל־תקנא בעשי עולה׃

² כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון׃

³ בטח ביהוה ועשה־טוב שכן־ארץ ורעה אמונה׃

⁴ והתענג על־יהוה ויתן־לך משאלת לבך׃

⁵ גול על־יהוה דרךך ובטח עליו והוא יעשה׃

⁶ והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים׃

⁷ דום ליהוה והתחולל לו אל־תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות׃

⁸ הרף מאף ועזב חמה אל־תתחר אך־להרע׃

⁹ כי־מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשו־ארץ׃

¹⁰ ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על־מקומו ואיננו׃

¹¹ וענוים יירשו־ארץ והתענגו על־רב שלום׃

¹² זםם רשע לצדיק וחרק עליו שניו׃

¹³ אדני ישחק־לו כי־ראה כי־יבא יומו׃

¹⁴ חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי־דרך׃

¹⁵ חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה׃

¹⁶ טוב־מעט לצדיק מהמון רשעים רבים׃

¹⁷ כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה׃

¹⁸ יודע יהוה ימי תמיםם ונחלתם לעולם תהיה׃

¹⁹ לא־יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו׃

²⁰ כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו׃

²¹ לוה רשע ולא ישלם וצדיק חוןן ונותן׃

²² כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו׃

²³ מיהוה מצעדי־גבר כוננו ודרכו יחפץ׃

²⁴ כי־יפל לא־יוטל כי־יהוה סומך ידו׃

²⁵ נער הייתי גם־זקנתי ולא־ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש־לחם׃

²⁶ כל־היום חוןן ומלוה וזרעו לברכה׃

²⁷ סור מרע ועשה־טוב ושכן לעולם׃

²⁸ כי יהוה אהב משפט ולא־יעזב את־חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת׃

²⁹ צדיקים יירשו־ארץ וישכנו לעד עליה׃

³⁰ פי־צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט׃

³¹ תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו׃

³² צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו׃

³³ יהוה לא־יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו׃

³⁴ קוה אל־יהוה ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה׃

³⁵ ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רעןן׃

³⁶ ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא׃

³⁷ שמר־תם וראה ישר כי־אחרית לאיש שלום׃

³⁸ ופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה׃

³⁹ ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה׃

⁴⁰ ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי־חסו בו׃