Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Daniyel 11

Studie

   

1 ואני בשנת אחת לדריוש המדי עמדי למחזיק ולמעוז לו׃

2 ועתה אמת אגיד לך הנה־עוד שלשה מלכים עמדים לפרס והרביעי יעשיר עשר־גדול מכל וכחזקתו בעשרו יעיר הכל את מלכות יון׃

3 ועמד מלך גבור ומשל ממשל רב ועשה כרצונו׃

4 וכעמדו תשבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמים ולא לאחריתו ולא כמשלו אשר משל כי תנתש מלכותו ולאחרים מלבד־אלה׃

5 ויחזק מלך־הנגב ומן־שריו ויחזק עליו ומשל ממשל רב ממשלתו׃

6 ולקץ שנים יתחברו ובת מלך־הנגב תבוא אל־מלך הצפון לעשות מישרים ולא־תעצר כוח הזרוע ולא יעמד וזרעו ותנתן היא ומביאיה והילדה ומחזקה בעתים׃

7 ועמד מנצר שרשיה כנו ויבא אל־החיל ויבא במעוז מלך הצפון ועשה בהם והחזיק׃

8 וגם אלהיהם עם־נסכיהם עם־כלי חמדתם כסף וזהב בשבי יבא מצרים והוא שנים יעמד ממלך הצפון׃*

9 ובא במלכות מלך הנגב ושב אל־אדמתו׃

10 [כ= ובנו] [ק= ובניו] יתגרו ואספו המון חילים רבים ובא בוא ושטף ועבר וישב [כ= ויתגרו] [ק= ויתגרה] עד־[כ= מעזה] [ק= מעזו]׃

11 ויתמרמר מלך הנגב ויצא ונלחם עמו עם־מלך הצפון והעמיד המון רב ונתן ההמון בידו׃

12 ונשא ההמון [כ= ירום] [ק= ורם] לבבו והפיל* רבאות ולא יעוז׃

13 ושב מלך הצפון והעמיד המון רב מן־הראשון ולקץ העתים שנים יבוא בוא בחיל גדול וברכוש רב׃

14 ובעתים ההם רבים יעמדו על־מלך הנגב ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו׃

15 ויבא מלך הצפון וישפך סוללה ולכד עיר מבצרות וזרעות הנגב לא יעמדו ועם מבחריו ואין כח לעמד׃

16 ויעש הבא אליו כרצונו ואין עומד לפניו ויעמד בארץ־הצבי וכלה בידו׃

17 וישם פניו לבוא בתקף כל־מלכותו וישרים עמו ועשה ובת הנשים יתן־לו להשחיתה ולא תעמד ולא־לו תהיה׃

18 [כ= וישב] [ק= וישמ*] פניו לאיים ולכד רבים והשבית קצין חרפתו לו בלתי חרפתו ישיב לו׃

19 וישב פניו למעוזי ארצו ונכשל ונפל ולא ימצא׃

20 ועמד על־כנו מעביר נוגש הדר מלכות ובימים אחדים ישבר ולא באפים ולא במלחמה׃

21 ועמד על־כנו נבזה ולא־נתנו עליו הוד מלכות ובא בשלוה והחזיק מלכות בחלקלקות׃

22 וזרעות השטף ישטפו מלפניו וישברו וגם נגיד ברית׃

23 ומן־התחברות אליו יעשה מרמה ועלה ועצם במעט־גוי׃

24 בשלוה ובמשמני מדינה יבוא ועשה אשר לא־עשו אבתיו ואבות אבתיו בזה ושלל ורכוש להם יבזור ועל מבצרים יחשב מחשבתיו ועד־עת׃

25 ויער כחו ולבבו על־מלך הנגב בחיל גדול ומלך הנגב יתגרה למלחמה בחיל־גדול ועצום עד־מאד ולא יעמד כי־יחשבו עליו מחשבות׃

26 ואכלי פת־בגו ישברוהו וחילו ישטוף ונפלו חללים רבים׃

27 ושניהם המלכים לבבם למרע ועל־שלחן אחד כזב ידברו ולא תצלח כי־עוד קץ למועד׃

28 וישב ארצו ברכוש גדול ולבבו על־ברית קדש ועשה ושב לארצו׃

29 למועד ישוב ובא בנגב ולא־תהיה כראשנה וכאחרנה׃

30 ובאו בו ציים כתים ונכאה ושב וזעם על־ברית־קודש ועשה ושב ויבן על־עזבי ברית קדש׃

31 וזרעים ממנו יעמדו וחללו המקדש המעוז והסירו התמיד ונתנו השקוץ משוםם׃

32 ומרשיעי ברית יחניף בחלקות ועם ידעי אלהיו יחזקו ועשו׃

33 ומשכילי עם יבינו לרבים ונכשלו בחרב ובלהבה בשבי ובבזה ימים׃

34 ובהכשלם יעזרו עזר מעט ונלוו עליהם רבים בחלקלקות׃

35 ומן־המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד־עת קץ כי־עוד למועד׃

36 ועשה כרצונו המלך ויתרוםם ויתגדל על־כל־אל ועל אל אלים ידבר נפלאות והצליח עד־כלה זעם כי נחרצה נעשתה׃

37 ועל־אלהי אבתיו לא יבין ועל־חמדת נשים ועל־כל־אלוה לא יבין כי על־כל יתגדל׃

38 ולאלה מעזים על־כנו יכבד ולאלוה אשר לא־ידעהו אבתיו יכבד בזהב ובכסף ובאבן יקרה ובחמדות׃

39 ועשה למבצרי מעזים עם־אלוה נכר אשר [כ= הכיר] [ק= יכיר] ירבה כבוד והמשילם ברבים ואדמה יחלק* במחיר׃

40 ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב וישתער עליו מלך הצפון ברכב ובפרשים ובאניות רבות ובא בארצות ושטף ועבר׃

41 ובא בארץ הצבי ורבות יכשלו ואלה ימלטו מידו אדום ומואב וראשית בני עמון׃

42 וישלח ידו בארצות וארץ מצרים לא תהיה לפליטה׃

43 ומשל במכמני הזהב והכסף ובכל חמדות מצרים ולבים וכשים במצעדיו׃

44 ושמעות יבהלהו ממזרח ומצפון ויצא בחמא גדלה להשמיד ולהחרים רבים׃

45 ויטע אהלי אפדנו בין ימים להר־צבי־קדש ובא עד־קצו ואין עוזר לו׃

   

Komentář

 

Truly

  

When something is declared as "truth" in the Bible it means it comes from the Lord and is true down to the deepest levels of reality.

Ze Swedenborgových děl

 

Scriptural Confirmations # 38

  
/ 101  
  

38. 10. The vastation of the good of charity by the falsities of faith is described by the ram and by the he-goat of the goats, by the former of which the good of charity is described (8:4), but that it was thrown down by the he-goat, wherefore it is said that he will cast the truth to the earth, and also take away the continual sacrifice and the habitation of the sanctuary (verses 11-12); that he will rise against the prince of the army and the princes, that is, against the Lord (verses 10, 25); and that he destroys the holy people, that is, the church (verses 24-25) (Daniel 8:1 to the end).

That this prophecy treats of the Christian Church is clear, for it is said, that at the time of the end shall be the vision. That it would take place in the end of his anger, because the vision was for many days (verses 17, 19, 26); and that it was the vision of the evening and the morning (Daniel 8:1 to the end).

In the ninth chapter the future state of the Christian Church is especially treated of, which the Lord the Savior revealed to him; He Himself is there meant by the Lord God (verses 3-4, 7-9, 15-19); also by the Lord (Psalms 110:1), and elsewhere; but by Jehovah God is meant God the Father (Daniel 9:2, 13-14, 20).

By "the destructions of Jerusalem" (Daniel 9:2) is meant the devastation of the church in general; and afterwards by it (verses 25-27) is meant the devastation of the Christian Church, as is clearly evident from the Lord's words (Matthew 24:15).

In verse 25, it treats of the first state of the Christian Church, while it was called Apostolic, thus until the Council of Nice, which was then in straitness of times on account of the heresies of that time. In verse 26 it treats of the second state of that church which was when the Papal power prevailed, in which all the Divine power of the Lord was transferred to the Pope; and the Word was almost buried, and with it all knowledge of the Lord, and all knowledge of the truth. This is meant by the Messiah or Christ being slain. It treats of the third state of that church which is called the Reformation in verse 27. In it the worship of the Lord ceased, because they departed from Him to three Gods from eternity, and thus relapsed into mere falsities, so that not one spiritual truth remains. Therefore it is there called the bird of abominations, desolation, consummation, destruction, and devastation (verse 27); and by the Lord the abomination of desolation foretold by Daniel the prophet (Matthew 24:15).

In the end of the days, for yet the vision is for days (Daniel 10:14).

For yet the end shall be at the time appointed (Daniel 11:27, 35, 45).

Seal the book until the time of the end (Daniel 12:4,9,13).

Michael shall rise up, but it shall be a time of trouble such as was not since there was a nation even unto this time; at that time thy people shall be delivered, everyone that shall be found written in the book (Daniel 12:1).

The intelligent shall shine as the stars (Daniel 12:3). At the appointed time of the stated times and the half time, all these things were to be consummated; and this is called the abomination that devastateth (Daniel 12:7, 11).

That these things have reference to the end of the Christian Church is evident from similar things which are said in Matthew and in Revelation (Daniel 12:1, 2, 7, 10-12), besides other places; and that they are sealed until the time of the end.

  
/ 101  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for their permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org