¹ הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה בשלח אליו המלך צדקיהו את פשחור בן מלכיה ואת צפניה בן מעשיה הכהן לאמר׃

² דרש נא בעדנו את יהוה כי נבוכדראצר מלך בבל נלחם עלינו אולי יעשה יהוה אותנו ככל נפלאתיו ויעלה מעלינו׃

³ ויאמר ירמיהו אליהם כה תאמרן אל צדקיהו׃

⁴ כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני מסב את כלי המלחמה אשר בידכם אשר אתם נלחמים בם את מלך בבל ואת הכשדים הצרים עליכם מחוץ לחומה ואספתי אותם אל תוך העיר הזאת׃

⁵ ונלחמתי אני אתכם ביד נטויה ובזרוע חזקה ובאף ובחמה ובקצף גדול׃

⁶ והכיתי את יושבי העיר הזאת ואת האדם ואת הבהמה בדבר גדול ימתו׃

⁷ ואחרי כן נאם יהוה אתן את צדקיהו מלך יהודה ואת עבדיו ואת העם ואת הנשארים בעיר הזאת מן הדבר מן החרב ומן הרעב ביד נבוכדראצר מלך בבל וביד איביהם וביד מבקשי נפשם והכם לפי חרב לא יחוס עליהם ולא יחמל ולא ירחם׃

⁸ ואל העם הזה תאמר כה אמר יהוה הנני נתן לפניכם את דרך החיים ואת דרך המות׃

⁹ הישב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר והיוצא ונפל על הכשדים הצרים עליכם יחיה והיתה לו נפשו לשלל׃

¹⁰ כי שמתי פני בעיר הזאת לרעה ולא לטובה נאם יהוה ביד מלך בבל תנתן ושרפה באש׃

¹¹ ולבית מלך יהודה שמעו דבר יהוה׃

¹² בית דוד כה אמר יהוה דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליהם׃

¹³ הנני אליך ישבת העמק צור המישר נאם יהוה האמרים מי יחת עלינו ומי יבוא במעונותינו׃

¹⁴ ופקדתי עליכם כפרי מעלליכם נאם יהוה והצתי אש ביערה ואכלה כל סביביה׃

¹ איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות׃

² בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר׃

³ גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר׃

⁴ דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם׃

⁵ האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות׃

⁶ ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים׃

⁷ זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם׃

⁸ חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ׃

⁹ טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃

¹⁰ ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי׃

¹¹ כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה׃

¹² לא האמינו מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם׃

¹³ מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים׃

¹⁴ נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם׃

¹⁵ סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור׃

¹⁶ פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים לא חננו׃

¹⁷ עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע׃

¹⁸ צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי בא קצינו׃

¹⁹ קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו׃

²⁰ רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים׃

²¹ שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי׃

²² תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך׃