¹ וימן יהוה דג גדול לבלע את־יונה ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות׃

² ויתפלל יונה אל־יהוה אלהיו ממעי הדגה׃

³ ויאמר קראתי מצרה לי אל־יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי׃

⁴ ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל־משבריך וגליך עלי עברו׃

⁵ ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל־היכל קדשך׃

⁶ אפפוני מים עד־נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי׃

⁷ לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי׃

⁸ בהתעטף עלי נפשי את־יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל־היכל קדשך׃

⁹ משמרים הבלי־שוא חסדם יעזבו׃

¹⁰ ואני בקול תודה אזבחה־לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה׃ ס

¹¹ ויאמר יהוה לדג ויקא את־יונה אל־היבשה׃ ף

¹ דבר־יהוה אשר היה אל־מיכה המרשתי בימי יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה אשר־חזה על־שמרון וירושלם׃

² שמעו עמים כלם הקשיבי ארץ ומלאה ויהי אדני יהוה בכם לעד אדני מהיכל קדשו׃

³ כי־הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על־[כ= במותי] [ק= במתי] ארץ׃

⁴ ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד׃

⁵ בפשע יעקב כל־זאת ובחטאות בית ישראל מי־פשע יעקב הלוא שמרון ומי במות יהודה הלוא ירושלם׃

⁶ ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה׃

⁷ וכל־פסיליה יכתו וכל־אתנניה ישרפו באש וכל־עצביה אשים שממה כי מאתןן זונה קבצה ועד־אתןן זונה ישובו׃

⁸ על־זאת אספדה ואילילה אילכה [כ= שילל] [ק= שולל] וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה׃

⁹ כי אנושה מכותיה כי־באה עד־יהודה נגע עד־שער עמי עד־ירושלם׃

¹⁰ בגת אל־תגידו בכו אל־תבכו בבית לעפרה עפר [כ= התפלשתי] [ק= התפלשי]׃

¹¹ עברי לכם יושבת שפיר עריה־בשת לא יצאה יושבת צאןן מספד בית האצל יקח םכם עמדתו׃

¹² כי־חלה לטוב יושבת מרות כי־ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם׃

¹³ רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש ראשית חטאת היא לבת־ציון כי־בך נמצאו פשעי ישראל׃

¹⁴ לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל׃

¹⁵ עד הירש אבי לך יושבת מרשה עד־עדלם יבוא כבוד ישראל׃

¹⁶ קרחי וגזי על־בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך׃ ס