¹ וידבר יהוה אל משה לאמר׃

² דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה׃

³ אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים ליהוה לחטאת׃

⁴ והביא את הפר אל פתח אהל מועד לפני יהוה וסמך את ידו על ראש הפר ושחט את הפר לפני יהוה׃

⁵ ולקח הכהן המשיח מדם הפר והביא אתו אל אהל מועד׃

⁶ וטבל הכהן את אצבעו בדם והזה מן הדם שבע פעמים לפני יהוה את פני פרכת הקדש׃

⁷ ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל דם הפר ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד׃

⁸ ואת כל חלב פר החטאת ירים ממנו את החלב המכסה על הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב׃

⁹ ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה׃

¹⁰ כאשר יורם משור זבח השלמים והקטירם הכהן על מזבח העלה׃

¹¹ ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו׃

¹² והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה אל מקום טהור אל שפך הדשן ושרף אתו על עצים באש על שפך הדשן ישרף׃

¹³ ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ואשמו׃

¹⁴ ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת והביאו אתו לפני אהל מועד׃

¹⁵ וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר לפני יהוה ושחט את הפר לפני יהוה׃

¹⁶ והביא הכהן המשיח מדם הפר אל אהל מועד׃

¹⁷ וטבל הכהן אצבעו מן הדם והזה שבע פעמים לפני יהוה את פני הפרכת׃

¹⁸ ומן הדם יתן על קרנת המזבח אשר לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד׃

¹⁹ ואת כל חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה׃

²⁰ ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו וכפר עלהם הכהן ונסלח להם׃

²¹ והוציא את הפר אל מחוץ למחנה ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראשון חטאת הקהל הוא׃

²² אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות יהוה אלהיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם׃

²³ או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים׃

²⁴ וסמך ידו על ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר ישחט את העלה לפני יהוה חטאת הוא׃

²⁵ ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה׃

²⁶ ואת כל חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים וכפר עליו הכהן מחטאתו ונסלח לו׃

²⁷ ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה אחת ממצות יהוה אשר לא תעשינה ואשם׃

²⁸ או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא קרבנו שעירת עזים תמימה נקבה על חטאתו אשר חטא׃

²⁹ וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט את החטאת במקום העלה׃

³⁰ ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח׃

³¹ ואת כל חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים והקטיר הכהן המזבחה לריח ניחח ליהוה וכפר עליו הכהן ונסלח לו׃

³² ואם כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה׃

³³ וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט אתה לחטאת במקום אשר ישחט את העלה׃

³⁴ ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח׃

³⁵ ואת כל חלבה יסיר כאשר יוסר חלב הכשב מזבח השלמים והקטיר הכהן אתם המזבחה על אשי יהוה וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו׃

²² וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא׃

¹ After these things the word of Yahweh came to Abram in a vision, saying, "Don't be afraid, Abram. I am your shield, your exceedingly great reward."

² Abram said, "Lord Yahweh, what will you give me, since I go childless, and he who will inherit my estate is Eliezer of Damascus?"

³ Abram said, "Behold, to me you have given no seed: and, behold, one born in my house is my heir."

⁴ Behold, the word of Yahweh came to him, saying, "This man will not be your heir, but he who will come forth out of your own body will be your heir."

⁵ Yahweh brought him outside, and said, "Look now toward the sky, and count the stars, if you are able to count them." He said to Abram, "So shall your seed be."

⁶ He believed in Yahweh; and he reckoned it to him for righteousness.

⁷ He said to him, "I am Yahweh who brought you out of Ur of the Chaldees, to give you this land to inherit it."

⁸ He said, "Lord Yahweh, how will I know that I will inherit it?"

⁹ He said to him, "Bring me a heifer three years old, a female goat three years old, a ram three years old, a turtledove, and a young pigeon."

¹⁰ He brought him all of these, and divided them in the middle, and laid each half opposite the other; but he didn't divide the birds.

¹¹ The birds of prey came down on the carcasses, and Abram drove them away.

¹² When the sun was going down, a deep sleep fell on Abram. Now terror and great darkness fell on him.

¹³ He said to Abram, "Know for sure that your seed will live as foreigners in a land that is not theirs, and will serve them. They will afflict them four hundred years.

¹⁴ I will also judge that nation, whom they will serve. Afterward they will come out with great wealth,

¹⁵ but you will go to your fathers in peace. You will be buried in a good old age.

¹⁶ In the fourth generation they will come here again, for the iniquity of the Amorite is not yet full."

¹⁷ It came to pass that, when the sun went down, and it was dark, behold, a smoking furnace, and a flaming torch passed between these pieces.

¹⁸ In that day Yahweh made a covenant with Abram, saying, "To your seed I have given this land, from the river of Egypt to the great river, the river Euphrates:

¹⁹ the Kenites, the Kenizzites, the Kadmonites,

²⁰ the Hittites, the Perizzites, the Rephaim,

²¹ the Amorites, the Canaanites, the Girgashites, and the Jebusites."