¹ אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃

² אותי נהג וילך חשך ולא אור׃

³ אך בי ישב יהפך ידו כל היום׃

⁴ בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃

⁵ בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃

⁶ במחשכים הושיבני כמתי עולם׃

⁷ גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃

⁸ גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃

⁹ גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃

¹⁰ דב ארב הוא לי אריה במסתרים׃

¹¹ דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃

¹² דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃

¹³ הביא בכליותי בני אשפתו׃

¹⁴ הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום׃

¹⁵ השביעני במרורים הרוני לענה׃

¹⁶ ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃

¹⁷ ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃

¹⁸ ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃

¹⁹ זכר עניי ומרודי לענה וראש׃

²⁰ זכור תזכור ותשיח עלי נפשי׃

²¹ זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׃

²² חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו׃

²³ חדשים לבקרים רבה אמונתך׃

²⁴ חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו׃

²⁵ טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו׃

²⁶ טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃

²⁷ טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃

²⁸ ישב בדד וידם כי נטל עליו׃

²⁹ יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃

³⁰ יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃

³¹ כי לא יזנח לעולם אדני׃

³² כי אם הוגה ורחם כרב חסדו׃

³³ כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃

³⁴ לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃

³⁵ להטות משפט גבר נגד פני עליון׃

³⁶ לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃

³⁷ מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃

³⁸ מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃

³⁹ מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו׃

⁴⁰ נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה׃

⁴¹ נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים׃

⁴² נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃

⁴³ סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃

⁴⁴ סכותה בענן לך מעבור תפלה׃

⁴⁵ סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃

⁴⁶ פצו עלינו פיהם כל איבינו׃

⁴⁷ פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃

⁴⁸ פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי׃

⁴⁹ עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃

⁵⁰ עד ישקיף וירא יהוה משמים׃

⁵¹ עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃

⁵² צוד צדוני כצפור איבי חנם׃

⁵³ צמתו בבור חיי וידו אבן בי׃

⁵⁴ צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי׃

⁵⁵ קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃

⁵⁶ קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃

⁵⁷ קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא׃

⁵⁸ רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃

⁵⁹ ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃

⁶⁰ ראיתה כל נקמתם כל מחשבתם לי׃

⁶¹ שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי׃

⁶² שפתי קמי והגיונם עלי כל היום׃

⁶³ שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃

⁶⁴ תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃

⁶⁵ תתן להם מגנת לב תאלתך להם׃

⁶⁶ תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃

¹ ויהי בימים ההם ויקבצו פלשתים את מחניהם לצבא להלחם בישראל ויאמר אכיש אל דוד ידע תדע כי אתי תצא במחנה אתה ואנשיך׃

² ויאמר דוד אל אכיש לכן אתה תדע את אשר יעשה עבדך ויאמר אכיש אל דוד לכן שמר לראשי אשימך כל הימים׃

³ ושמואל מת ויספדו לו כל ישראל ויקברהו ברמה ובעירו ושאול הסיר האבות ואת הידענים מהארץ׃

⁴ ויקבצו פלשתים ויבאו ויחנו בשונם ויקבץ שאול את כל ישראל ויחנו בגלבע׃

⁵ וירא שאול את מחנה פלשתים וירא ויחרד לבו מאד׃

⁶ וישאל שאול ביהוה ולא ענהו יהוה גם בחלמות גם באורים גם בנביאם׃

⁷ ויאמר שאול לעבדיו בקשו לי אשת בעלת אוב ואלכה אליה ואדרשה בה ויאמרו עבדיו אליו הנה אשת בעלת אוב בעין דור׃

⁸ ויתחפש שאול וילבש בגדים אחרים וילך הוא ושני אנשים עמו ויבאו אל האשה לילה ויאמר קסומי נא לי באוב והעלי לי את אשר אמר אליך׃

⁹ ותאמר האשה אליו הנה אתה ידעת את אשר עשה שאול אשר הכרית את האבות ואת הידעני מן הארץ ולמה אתה מתנקש בנפשי להמיתני׃

¹⁰ וישבע לה שאול ביהוה לאמר חי יהוה אם יקרך עון בדבר הזה׃

¹¹ ותאמר האשה את מי אעלה לך ויאמר את שמואל העלי לי׃

¹² ותרא האשה את שמואל ותזעק בקול גדול ותאמר האשה אל שאול לאמר למה רמיתני ואתה שאול׃

¹³ ויאמר לה המלך אל תיראי כי מה ראית ותאמר האשה אל שאול אלהים ראיתי עלים מן הארץ׃

¹⁴ ויאמר לה מה תארו ותאמר איש זקן עלה והוא עטה מעיל וידע שאול כי שמואל הוא ויקד אפים ארצה וישתחו׃

¹⁵ ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אתי ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי ואלהים סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאם גם בחלמות ואקראה לך להודיעני מה אעשה׃

¹⁶ ויאמר שמואל ולמה תשאלני ויהוה סר מעליך ויהי ערך׃

¹⁷ ויעש יהוה לו כאשר דבר בידי ויקרע יהוה את הממלכה מידך ויתנה לרעך לדוד׃

¹⁸ כאשר לא שמעת בקול יהוה ולא עשית חרון אפו בעמלק על כן הדבר הזה עשה לך יהוה היום הזה׃

¹⁹ ויתן יהוה גם את ישראל עמך ביד פלשתים ומחר אתה ובניך עמי גם את מחנה ישראל יתן יהוה ביד פלשתים׃

²⁰ וימהר שאול ויפל מלא קומתו ארצה וירא מאד מדברי שמואל גם כח לא היה בו כי לא אכל לחם כל היום וכל הלילה׃

²¹ ותבוא האשה אל שאול ותרא כי נבהל מאד ותאמר אליו הנה שמעה שפחתך בקולך ואשים נפשי בכפי ואשמע את דבריך אשר דברת אלי׃

²² ועתה שמע נא גם אתה בקול שפחתך ואשמה לפניך פת לחם ואכול ויהי בך כח כי תלך בדרך׃

²³ וימאן ויאמר לא אכל ויפרצו בו עבדיו וגם האשה וישמע לקלם ויקם מהארץ וישב אל המטה׃

²⁴ ולאשה עגל מרבק בבית ותמהר ותזבחהו ותקח קמח ותלש ותפהו מצות׃

²⁵ ותגש לפני שאול ולפני עבדיו ויאכלו ויקמו וילכו בלילה ההוא׃

³ and they played the prostitute in Egypt; they played the prostitute in their youth; there were their breasts pressed, and there was handled the bosom of their virginity.