Yeremiyah第5章
1
שוטטו בחוצות ירושלם וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה׃
2
ואם חי יהוה יאמרו לכן לשקר ישבעו׃
3
יהוה עיניך הלוא לאמונה הכיתה אתם ולא חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב׃
4
ואני אמרתי אך דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם׃
5
אלכה לי אל הגדלים ואדברה אותם כי המה ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם אך המה יחדו שברו על נתקו מוסרות׃
6
על כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נמר שקד על עריהם כל היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם עצמו משבותיהם׃
7
אי לזאת אסלוח לך בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגדדו׃
8
סוסים מיזנים משכים היו איש אל אשת רעהו יצהלו׃
9
העל אלה לוא אפקד נאם יהוה ואם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי׃
10
עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה המה׃
11
כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה נאם יהוה׃
12
כחשו ביהוה ויאמרו לא הוא ולא תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה׃
13
והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם׃
14
לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם׃
15
הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם יהוה גוי איתן הוא גוי מעולם הוא גוי לא תדע לשנו ולא תשמע מה ידבר׃
16
אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים׃
17
ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה בחרב׃
18
וגם בימים ההמה נאם יהוה לא אעשה אתכם כלה׃
19
והיה כי תאמרו תחת מה עשה יהוה אלהינו לנו את כל אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם כן תעבדו זרים בארץ לא לכם׃
20
הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר׃
21
שמעו נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו׃
22
האותי לא תיראו נאם יהוה אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו׃
23
ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו׃
24
ולא אמרו בלבבם נירא נא את יהוה אלהינו הנתן גשם וירה ומלקוש בעתו שבעות חקות קציר ישמר לנו׃
25
עונותיכם הטו אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם׃
26
כי נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו׃
27
ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה על כן גדלו ויעשירו׃
28
שמנו עשתו גם עברו דברי רע דין לא דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו׃
29
העל אלה לא אפקד נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי׃
30
שמה ושערורה נהיתה בארץ׃
31
הנביאים נבאו בשקר והכהנים ירדו על ידיהם ועמי אהבו כן ומה תעשו לאחריתה׃
Apocalypse Revealed#193
193. "'And I will write on him the name of My God.'" This symbolically means that they will have Divine truth engraved on their hearts.
To engrave something on someone means, symbolically, to engrave it on him so that it is in him as something his own, and the name of My God symbolizes Divine truth.
Here we must say something about My God's being Divine truth. In countless places the Word of the Old Testament uses the name Jehovah God, and also the two terms separately, saying sometimes Jehovah, sometimes God; and Jehovah means the Lord in respect to Divine good, while God means the Lord in respect to Divine truth. Or to say the same thing, Jehovah means the Lord in respect to Divine love, and God means the Lord in respect to Divine wisdom. Both terms are used because of the heavenly marriage in every part of the Word, which is a marriage of love and wisdom or a marriage of goodness and truth. Concerning this marriage, see The Doctrine of the New Jerusalem Regarding the Sacred Scripture, nos. 80-90.
[2] The Word of the New Testament does not use the name Jehovah God, but instead Lord God, for like Jehovah, the term Lord symbolizes Divine good or Divine love.
It can be seen from this that the name of My God symbolizes the Lord's Divine truth.
A name, when used of the Lord, means everything by which He is worshiped, as may be seen no. 81 above, and everything by which He is worshiped has some relation to Divine good and Divine truth.
Because people do not know the meaning of these words of the Lord, "'Father, glorify Your name,' and a voice came from heaven, saying, 'I have both glorified it and will glorify it again,'" 1 therefore we will say what they mean. When the Lord was in the world, He made His humanity the embodiment of Divine truth, which is also the Word, and when He departed from the world, He fully united the Divine truth to the Divine good that He had in Him from conception. For the Lord glorified His humanity, or made it Divine, in the same way that He makes a person spiritual. That is, He first instills in a person truths from the Word, and afterward unites these to goodness, and by that union makes the person spiritual.
脚注:
1. John 12:28.
