¹ לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס׃

² לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת׃

³ ודל לא תהדר בריבו׃

⁴ כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו׃

⁵ כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו׃

⁶ לא תטה משפט אבינך בריבו׃

⁷ מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע׃

⁸ ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים׃

⁹ וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים׃

¹⁰ ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה׃

¹¹ והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך׃

¹² ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר׃

¹³ ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך׃

¹⁴ שלש רגלים תחג לי בשנה׃

¹⁵ את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם׃

¹⁶ וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה׃

¹⁷ שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן יהוה׃

¹⁸ לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר׃

¹⁹ ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃

²⁰ הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי׃

²¹ השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו׃

²² כי אם שמע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך׃

²³ כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו׃

²⁴ לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם׃

²⁵ ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך׃

²⁶ לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא׃

²⁷ את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם ונתתי את כל איביך אליך ערף׃

²⁸ ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי מלפניך׃

²⁹ לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה׃

³⁰ מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ׃

³¹ ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך׃

³² לא תכרת להם ולאלהיהם ברית׃

³³ לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש׃

¹ "Most certainly, I tell you, one who doesn't enter by the door into the sheep fold, but climbs up some other way, the same is a thief and a robber.

² But one who enters in by the door is the shepherd of the sheep.

³ The gatekeeper opens the gate for him, and the sheep listen to his voice. He calls his own sheep by name, and leads them out.

⁴ Whenever he brings out his own sheep, he goes before them, and the sheep follow him, for they know his voice.

⁵ They will by no means follow a stranger, but will flee from him; for they don't know the voice of strangers."

⁶ Jesus spoke this parable to them, but they didn't understand what he was telling them.

⁷ Jesus therefore said to them again, "Most certainly, I tell you, I am the sheep's door.

⁸ All who came before me are thieves and robbers, but the sheep didn't listen to them.

⁹ I am the door. If anyone enters in by me, he will be saved, and will go in and go out, and will find pasture.

¹⁰ The thief only comes to steal, kill, and destroy. I came that they may have life, and may have it abundantly.

¹¹ I am the good shepherd. The good shepherd lays down his life for the sheep.

¹² He who is a hired hand, and not a shepherd, who doesn't own the sheep, sees the wolf coming, leaves the sheep, and flees. The wolf snatches the sheep, and scatters them.

¹³ The hired hand flees because he is a hired hand, and doesn't care for the sheep.

¹⁴ I am the good shepherd. I know my own, and I'm known by my own;

¹⁵ even as the Father knows me, and I know the Father. I lay down my life for the sheep.

¹⁶ I have other sheep, which are not of this fold. I must bring them also, and they will hear my voice. They will become one flock with one shepherd.

¹⁷ Therefore the Father loves me, because I lay down my life, that I may take it again.

¹⁸ No one takes it away from me, but I lay it down by myself. I have power to lay it down, and I have power to take it again. I received this commandment from my Father."

¹⁹ Therefore a division arose again among the Jews because of these words.

²⁰ Many of them said, "He has a demon, and is insane! Why do you listen to him?"

²¹ Others said, "These are not the sayings of one possessed by a demon. It isn't possible for a demon to open the eyes of the blind, is it?"

²² It was the Feast of the Dedication at Jerusalem.

²³ It was winter, and Jesus was walking in the temple, in Solomon's porch.

²⁴ The Jews therefore came around him and said to him, "How long will you hold us in suspense? If you are the Christ, tell us plainly."