圣经文本

 

Shemot第12章

学习

   

1 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר׃

2 החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה׃

3 דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית׃

4 ואם ימעט הבית מהית משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה׃

5 שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו׃

6 והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים׃

7 ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם׃

8 ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו׃

9 אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו׃

10 ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו׃

11 וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה׃

12 ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה׃

13 והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים׃

14 והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו׃

15 שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי׃

16 וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם׃

17 ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם׃

18 בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב׃

19 שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ׃

20 כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות׃

21 ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח׃

22 ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר׃

23 ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף׃

24 ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם׃

25 והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת׃

26 והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם׃

27 ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו׃

28 וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו׃

29 ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה׃

30 ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת׃

31 ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם׃

32 גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי׃

33 ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים׃

34 וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם׃

35 ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת׃

36 ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים׃

37 ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף׃

38 וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד׃

39 ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם׃

40 ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה׃

41 ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים׃

42 ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם׃

43 ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו׃

44 וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל בו׃

45 תושב ושכיר לא יאכל בו׃

46 בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו׃

47 כל עדת ישראל יעשו אתו׃

48 וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו׃

49 תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם׃

50 ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו׃

51 ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם׃

   

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#7902

学习本章节

  
/10837  
  

7902. 'You shall eat unleavened bread' means the assimilation by good of truth purified from falsity. This is clear from the meaning of eating as making one's own or assimilating, dealt with in 2187, 2343, 3168, 3513 (end), 3596, 4745 (the assimilation of truth by good is meant because truth is assimilated by good, and good - as shown in various places already - derives its specific quality from truth; therefore to make truth one's own truth must be assimilated by good, and to make good one's own good must be conditioned by truth); and from the meaning of what is 'unleavened' as truth purified from all falsity, dealt with in 2342. As regards truth purified from all falsity, it should be recognized that pure truth cannot ever reside with anyone. It cannot both because falsity issues constantly from the evil present and firmly fixed within him, and because the truths are interconnected; therefore if one falsity is present, worse still if a number are present, the actual truths remaining are consequently defiled and have something of falsity in them. But truth is said to be purified from falsity when a person can be preserved by the Lord in the good of innocence. Innocence consists in acknowledging that nothing but evil resides in oneself and that any good comes in from the Lord, and also in believing that one neither knows nor perceives anything, including the truth of faith, if left to oneself, only with the Lord's help. When this is a person's state falsity can be removed from him and truth instilled by the Lord. This state is what is meant by 'unleavened bread' and also by the eating of the Passover lamb.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

来自斯威登堡的著作

 

Arcana Coelestia#2343

学习本章节

  
/10837  
  

2343. 'And they ate' means making one's own. This is clear from the meaning of 'eating' as being communicated and joined together, thus being made one's own, dealt with already in 2187. What has been stated and explained so far makes clear how the contents of the previous and the present verses are arranged and link together in the internal sense - from the fact that 'the angels' means the Lord's Divine Human and His Holy proceeding, 'turning aside to him' means staying with, 'coming to his house' being confirmed in good, 'making a feast' dwelling together, 'baking unleavened bread' being purified, and 'eating' taking into oneself and making one's own. It shows the nature of the train of thought in the internal sense, though nothing at all of that sense is apparent in the historical sense.

[2] Such is the order and the train of thought that exists with all the individual parts of the Word. But the nature of that actual train of thought cannot begin to reveal itself when each word is explained separately; for in that case each is seen in isolation from the rest and the continuity of meaning is lost. It reveals itself when all the separate details are seen together within one complete idea, or are perceived as one complete mental picture, as is done by those who have the internal sense and who at the same time dwell in heavenly light from the Lord. Within these words [used here in Genesis] such people are given to see the entire process of the reformation and regeneration of those who become members of the Church, represented here by Lot. That is to say, they first of all perceive some degree of temptation, but when they persevere and overcome the Lord stays with them, and confirms them in good, brings them to Himself into His kingdom, and dwells together with them, and there purifies and perfects them, at the same time granting them as their own things that are good and happy. All this He accomplishes by means of His Divine Human and His Holy proceeding.

[3] Within the Church it is indeed well known that all regeneration or new life, and therefore salvation, comes from the Lord alone, but few believe it. The reason they do not believe it is that the good of charity does not exist in them. It is as impossible for those in whom that good does not exist to believe it as it is for a camel to go through the eye of a needle; for the good of charity is the very seed-bed of faith. Truth and good agree together, but truth and evil never do. They have contrary natures and turn away from each other. Insofar therefore as someone is moved by good, he can be governed by truth, that is, insofar as charity exists with him faith is able to, especially the most fundamental matter of faith that all salvation comes from the Lord.

[4] That this is the most fundamental matter of faith is clear from many places in the Word, as in John,

God so loved the world that He gave His only begotten Son, that everyone who believes in Him may not perish but have eternal life. John 3:16.

In the same gospel,

He who believes in the Son has eternal life; but he who does not believe in the Son will not see life, but the wrath of God rests upon him. John 3:36.

In the same gospel,

This is the work of God, that you believe in Him whom the Father has sent. John 6:29.

In the same gospel,

This is the will of Him who sent Me, that everyone who sees the Son and believes in Him may have eternal life; and I will raise him up at the last day. John 6:40.

In the same gospel,

Unless you believe that I am, you will die in your sins. John 8:24.

In the same gospel,

I am the resurrection and the life. He who believes in Me, though he die, yet will he live. And everyone who lives and believes in Me will never die. John 11:25-26.

[5] Nobody is able to believe in the Lord unless he is governed by good, that is, no one can possess faith unless he has charity. This too is clear in John,

As many as received Him, to them He gave power to be sons of God, to those believing in His name, who were born, not of blood, nor of the will of the flesh, nor of the will of man, but of God. John 1:12-13.

And in the same gospel,

I am the vine, you are the branches. He who abides in Me, and I in him, he it is that bears much fruit, for without Me you can do nothing. If a man does not abide in Me he is cast forth as a branch and is withered. As the Father has loved Me so I have loved you; abide in My love. This is My commandment, that you love one another as I have loved you. John 15:5-6, 9, 12.

[6] From all these quotations it becomes clear that love to the Lord and charity towards the neighbour constitute the life of faith. But that people who are immersed in evil, that is, who lead a life of evil, cannot possibly believe that all salvation comes from the Lord has become clear to me from those who have entered the next life from the Christian world; and also from people who during their lifetime have confessed with their lips the established teaching of faith, and indeed have taught it themselves, that without the Lord there is no salvation, but who, for all that, have led a life of evil. At the very mention of the Lord's name these people have filled the atmosphere around them entirely with objections. For in the next life solely that which people are thinking is perceived and sends out from itself a sphere, in which the nature of the faith possessed by those people reveals itself, see 1394.

[7] At the mere mention of love or charity among these people I perceived emanating from them something that was so to speak full of darkness and at the same time dust-filled. The product of some filthy love, it was by nature such that it obliterated, stifled, and corrupted all feeling of love to the Lord and of charity towards the neighbour. Such is the faith at the present day, which, they say, saves without the goods that flow from charity.

[8] The same people were also asked what faith they had since it was not the faith they had professed during their lifetime. Since in the next life nobody can conceal what he actually thinks, they said that they believed in God the Creator of all things. They were examined however as to whether this was really so, and it was discovered that they did not believe in any God at all but thought that all things were the product of natural forces, and all that has been said about eternal life is nonsense. Such is the faith of everyone inside the Church who does not believe in the Lord but says that he believes in God the Creator of all things. For truth cannot flow in from any other source than the Lord, and truth cannot be sown in anything other than good which is derived from the Lord.

[9] That the Lord's Divine Human and His Holy proceeding are together the channel and the source of life and salvation is well recognized from the words of the Holy Supper, 'This is My body, This is My blood', which is the Lord's Divine Human. And it is clear that this is the source of everything holy. Whether we speak of the Divine Human, or His Body, or Flesh, or Bread, or Divine Love, it amounts to the same thing; for the Lord's Divine Human is pure Love, and the Holy [proceeding] consists in love alone, while the Holy that constitutes faith is derived from this.

  
/10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.