¹ ויריחו סגרת ומסגרת מפני בני ישראל אין יוצא ואין בא׃ ס

² ויאמר יהוה אל־יהושע ראה נתתי בידך את־יריחו ואת־מלכה גבורי החיל׃

³ וסבתם את־העיר כל אנשי המלחמה הקיף את־העיר פעם אחת כה תעשה ששת ימים׃

⁴ ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום השביעי תסבו את־העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות׃

⁵ והיה במשך בקרן היובל [כ= בשמעכם] [ק= כשמעכם] את־קול השופר יריעו כל־העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה ועלו העם איש נגדו׃

⁶ ויקרא יהושע בן־נון אל־הכהנים ויאמר אלהם שאו את־ארון הברית ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות יובלים לפני ארון יהוה׃

⁷ [כ= ויאמרו] [ק= ויאמר] אל־העם עברו וסבו את־העיר והחלוץ יעבר לפני ארון יהוה׃

⁸ ויהי כאמר יהושע אל־העם ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היובלים לפני יהוה עברו ותקעו בשופרות וארון ברית יהוה הלך אחריהם׃

⁹ והחלוץ הלך לפני הכהנים [כ= תקעו] [ק= תקעי] השופרות והמאסף הלך אחרי הארון הלוך ותקוע בשופרות׃

¹⁰ ואת־העם צוה יהושע לאמר לא תריעו ולא־תשמיעו את־קולכם ולא־יצא מפיכם דבר עד יום אמרי אליכם הריעו והריעתם׃

¹¹ ויסב ארון־יהוה את־העיר הקף פעם אחת ויבאו המחנה וילינו במחנה׃ ף

¹² וישכם יהושע בבקר וישאו הכהנים את־ארון יהוה׃

¹³ ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היבלים לפני ארון יהוה הלכים הלוך ותקעו בשופרות והחלוץ הלך לפניהם והמאסף הלך אחרי ארון יהוה [כ= הולך] [ק= הלוך] ותקוע בשופרות׃

¹⁴ ויסבו את־העיר ביום השני פעם אחת וישבו המחנה כה עשו ששת ימים׃

¹⁵ ויהי ביום השביעי וישכמו כעלות השחר ויסבו את־העיר כמשפט הזה שבע פעמים רק ביום ההוא סבבו את־העיר שבע פעמים׃

¹⁶ ויהי בפעם השביעית תקעו הכהנים בשופרות ויאמר יהושע אל־העם הריעו כי־נתן יהוה לכם את־העיר׃

¹⁷ והיתה העיר חרם היא וכל־אשר־בה ליהוה רק רחב הזונה תחיה היא וכל־אשר אתה בבית כי החבאתה את־המלאכים אשר שלחנו׃

¹⁸ ורק־אתם שמרו מן־החרם פן־תחרימו ולקחתם מן־החרם ושמתם את־מחנה ישראל לחרם ועכרתם אותו׃

¹⁹ וכל כסף וזהב וכלי נחשת וברזל קדש הוא ליהוה אוצר יהוה יבוא׃

²⁰ וירע העם ויתקעו בשפרות ויהי כשמע העם את־קול השופר ויריעו העם תרועה גדולה ותפל החומה תחתיה ויעל העם העירה איש נגדו וילכדו את־העיר׃

²¹ ויחרימו את־כל־אשר בעיר מאיש ועד־אשה מנער ועד־זקן ועד שור ושה וחמור לפי־חרב׃

²² ולשנים האנשים המרגלים את־הארץ אמר יהושע באו בית־האשה הזונה והוציאו משם את־האשה ואת־כל־אשר־לה כאשר נשבעתם לה׃

²³ ויבאו הנערים המרגלים ויציאו את־רחב ואת־אביה ואת־אמה ואת־אחיה ואת־כל־אשר־לה ואת כל־משפחותיה הוציאו ויניחום מחוץ למחנה ישראל׃

²⁴ והעיר שרפו באש וכל־אשר־בה רק הכסף והזהב וכלי הנחשת והברזל נתנו אוצר בית־יהוה׃

²⁵ ואת־רחב הזונה ואת־בית אביה ואת־כל־אשר־לה החיה יהושע ותשב בקרב ישראל עד היום הזה כי החביאה את־המלאכים אשר־שלח יהושע לרגל את־יריחו׃ ף

²⁶ וישבע יהושע בעת ההיא לאמר ארור האיש לפני יהוה אשר יקום ובנה את־העיר הזאת את־יריחו בבכרו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה׃

²⁷ ויהי יהוה את־יהושע ויהי שמעו בכל־הארץ׃

¹ They took their journey from Elim, and all the congregation of the children of Israel came to the wilderness of Sin, which is between Elim and Sinai, on the fifteenth day of the second month after their departing out of the land of Egypt.

² The whole congregation of the children of Israel murmured against Moses and against Aaron in the wilderness;

³ and the children of Israel said to them, "We wish that we had died by the hand of Yahweh in the land of Egypt, when we sat by the meat pots, when we ate our fill of bread, for you have brought us out into this wilderness, to kill this whole assembly with hunger."

⁴ Then Yahweh said to Moses, "Behold, I will rain bread from the sky for you, and the people shall go out and gather a day's portion every day, that I may test them, whether they will walk in my law, or not.

⁵ It shall come to pass on the sixth day, that they shall prepare that which they bring in, and it shall be twice as much as they gather daily."

⁶ Moses and Aaron said to all the children of Israel, "At evening, then you shall know that Yahweh has brought you out from the land of Egypt;

⁷ and in the morning, then you shall see the glory of Yahweh; because he hears your murmurings against Yahweh. Who are we, that you murmur against us?"

⁸ Moses said, "Now Yahweh shall give you meat to eat in the evening, and in the morning bread to satisfy you; because Yahweh hears your murmurings which you murmur against him. And who are we? Your murmurings are not against us, but against Yahweh."

⁹ Moses said to Aaron, "Tell all the congregation of the children of Israel, 'Come near before Yahweh, for he has heard your murmurings.'"

¹⁰ It happened, as Aaron spoke to the whole congregation of the children of Israel, that they looked toward the wilderness, and behold, the glory of Yahweh appeared in the cloud.

¹¹ Yahweh spoke to Moses, saying,

¹² "I have heard the murmurings of the children of Israel. Speak to them, saying, 'At evening you shall eat meat, and in the morning you shall be filled with bread: and you shall know that I am Yahweh your God.'"

¹³ It happened at evening that quail came up and covered the camp; and in the morning the dew lay around the camp.

¹⁴ When the dew that lay had gone, behold, on the surface of the wilderness was a small round thing, small as the frost on the ground.

¹⁵ When the children of Israel saw it, they said one to another, "What is it?" For they didn't know what it was. Moses said to them, "It is the bread which Yahweh has given you to eat."

¹⁶ This is the thing which Yahweh has commanded: "Gather of it everyone according to his eating; an omer a head, according to the number of your persons, you shall take it, every man for those who are in his tent."

¹⁷ The children of Israel did so, and gathered some more, some less.

¹⁸ When they measured it with an omer, he who gathered much had nothing over, and he who gathered little had no lack. They gathered every man according to his eating.

¹⁹ Moses said to them, "Let no one leave of it until the morning."

²⁰ Notwithstanding they didn't listen to Moses, but some of them left of it until the morning, and it bred worms, and became foul: and Moses was angry with them.

²¹ They gathered it morning by morning, everyone according to his eating. When the sun grew hot, it melted.

²² It happened that on the sixth day they gathered twice as much bread, two omers for each one, and all the rulers of the congregation came and told Moses.

²³ He said to them, "This is that which Yahweh has spoken, 'Tomorrow is a solemn rest, a holy Sabbath to Yahweh. Bake that which you want to Bake, and boil that which you want to boil; and all that remains over lay up for yourselves to be kept until the morning.'"

²⁴ They laid it up until the morning, as Moses asked, and it didn't become foul, neither was there any worm in it.

²⁵ Moses said, "Eat that today, for today is a Sabbath to Yahweh. today you shall not find it in the field.

²⁶ Six days you shall gather it, but on the seventh day is the Sabbath. In it there shall be none."

²⁷ It happened on the seventh day, that some of the people went out to gather, and they found none.

²⁸ Yahweh said to Moses, "How long do you refuse to keep my commandments and my laws?

²⁹ Behold, because Yahweh has given you the Sabbath, therefore he gives you on the sixth day the bread of two days. Everyone stay in his place. Let no one go out of his place on the seventh day."

³⁰ So the people rested on the seventh day.

³¹ The house of Israel called its name Manna, and it was like coriander seed, white; and its taste was like wafers with honey.

³² Moses said, "This is the thing which Yahweh has commanded, 'Let an omer-full of it be kept throughout your generations, that they may see the bread with which I fed you in the wilderness, when I brought you forth from the land of Egypt.'"

³³ Moses said to Aaron, "Take a pot, and put an omer-full of manna in it, and lay it up before Yahweh, to be kept throughout your generations."

³⁴ As Yahweh commanded Moses, so Aaron laid it up before the Testimony, to be kept.

³⁵ The children of Israel ate the manna forty years, until they came to an inhabited land. They ate the manna until they came to the borders of the land of Canaan.

³⁶ Now an omer is the tenth part of an ephah.