¹ בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני׃

² ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר׃

³ ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו יהוה מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל׃

⁴ אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי׃

⁵ ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ׃

⁶ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל׃

⁷ ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו יהוה׃

⁸ ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה וישב משה את דברי העם אל יהוה׃

⁹ ויאמר יהוה אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם ויגד משה את דברי העם אל יהוה׃

¹⁰ ויאמר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם׃

¹¹ והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד יהוה לעיני כל העם על הר סיני׃

¹² והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר מות יומת׃

¹³ לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר׃

¹⁴ וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם׃

¹⁵ ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה׃

¹⁶ ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה׃

¹⁷ ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר׃

¹⁸ והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד׃

¹⁹ ויהי קול השופר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול׃

²⁰ וירד יהוה על הר סיני אל ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל ראש ההר ויעל משה׃

²¹ ויאמר יהוה אל משה רד העד בעם פן יהרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב׃

²² וגם הכהנים הנגשים אל יהוה יתקדשו פן יפרץ בהם יהוה׃

²³ ויאמר משה אל יהוה לא יוכל העם לעלת אל הר סיני כי אתה העדתה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו׃

²⁴ ויאמר אליו יהוה לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל יהוה פן יפרץ בם׃

²⁵ וירד משה אל העם ויאמר אלהם׃

¹ כה אמר יהוה אלי הלוך וקנית לך אזור פשתים ושמתו על מתניך ובמים לא תבאהו׃

² ואקנה את האזור כדבר יהוה ואשם על מתני׃

³ ויהי דבר יהוה אלי שנית לאמר׃

⁴ קח את האזור אשר קנית אשר על מתניך וקום לך פרתה וטמנהו שם בנקיק הסלע׃

⁵ ואלך ואטמנהו בפרת כאשר צוה יהוה אותי׃

⁶ ויהי מקץ ימים רבים ויאמר יהוה אלי קום לך פרתה וקח משם את האזור אשר צויתיך לטמנו שם׃

⁷ ואלך פרתה ואחפר ואקח את האזור מן המקום אשר טמנתיו שמה והנה נשחת האזור לא יצלח לכל׃

⁸ ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

⁹ כה אמר יהוה ככה אשחית את גאון יהודה ואת גאון ירושלם הרב׃

¹⁰ העם הזה הרע המאנים לשמוע את דברי ההלכים בשררות לבם וילכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ויהי כאזור הזה אשר לא יצלח לכל׃

¹¹ כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל ואת כל בית יהודה נאם יהוה להיות לי לעם ולשם ולתהלה ולתפארת ולא שמעו׃

¹² ואמרת אליהם את הדבר הזה כה אמר יהוה אלהי ישראל כל נבל ימלא יין ואמרו אליך הידע לא נדע כי כל נבל ימלא יין׃

¹³ ואמרת אליהם כה אמר יהוה הנני ממלא את כל ישבי הארץ הזאת ואת המלכים הישבים לדוד על כסאו ואת הכהנים ואת הנביאים ואת כל ישבי ירושלם שכרון׃

¹⁴ ונפצתים איש אל אחיו והאבות והבנים יחדו נאם יהוה לא אחמול ולא אחוס ולא ארחם מהשחיתם׃

¹⁵ שמעו והאזינו אל תגבהו כי יהוה דבר׃

¹⁶ תנו ליהוה אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף וקויתם לאור ושמה לצלמות ישית לערפל׃

¹⁷ ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר יהוה׃

¹⁸ אמר למלך ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם׃

¹⁹ ערי הנגב סגרו ואין פתח הגלת יהודה כלה הגלת שלומים׃

²⁰ שאי עיניכם וראי הבאים מצפון איה העדר נתן לך צאן תפארתך׃

²¹ מה תאמרי כי יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לדה׃

²² וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך׃

²³ היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו גם אתם תוכלו להיטיב למדי הרע׃

²⁴ ואפיצם כקש עובר לרוח מדבר׃

²⁵ זה גורלך מנת מדיך מאתי נאם יהוה אשר שכחת אותי ותבטחי בשקר׃

²⁶ וגם אני חשפתי שוליך על פניך ונראה קלונך׃

²⁷ נאפיך ומצהלותיך זמת זנותך על גבעות בשדה ראיתי שקוציך אוי לך ירושלם לא תטהרי אחרי מתי עד׃