Bibeln

 

VaYikra 5

Studie

   

1 וְנֶפֶשׁ כִּי־תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קֹול אָלָה וְהוּא עֵד אֹו רָאָה אֹו יָדָע אִם־לֹוא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנֹו׃

2 אֹו נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל־דָּבָר טָמֵא אֹו בְנִבְלַת חַיָּה טְמֵאָה אֹו* בְּנִבְלַת בְּהֵמָה טְמֵאָה אֹו בְּנִבְלַת שֶׁרֶץ טָמֵא וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא טָמֵא וְאָשֵׁם׃

3 אֹו כִי יִגַּע בְּטֻמְאַת אָדָם לְכֹל טֻמְאָתֹו אֲשֶׁר יִטְמָא בָּהּ וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא יָדַע וְאָשֵׁם׃

4 אֹו נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע אֹו לְהֵיטִיב לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא־יָדַע וְאָשֵׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה׃

5 וְהָיָה כִי־יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ׃

6 וְהֵבִיא אֶת־אֲשָׁמֹו לַיהוָה עַל חַטָּאתֹו אֲשֶׁר חָטָא נְקֵבָה מִן־הַצֹּאן כִּשְׂבָּה אֹו־שְׂעִירַת עִזִּים לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתֹו׃

7 וְאִם־לֹא תַגִּיַע יָדֹו דֵּי שֶׂה וְהֵבִיא אֶת־אֲשָׁמֹו אֲשֶׁר חָטָא שְׁתֵּי תֹרִים אֹו־שְׁנֵי בְנֵי־יֹונָה לַיהוָה אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה׃

8 וְהֵבִיא אֹתָם אֶל־הַכֹּהֵן וְהִקְרִיב אֶת־אֲשֶׁר לַחַטָּאת רִאשֹׁונָה וּמָלַק אֶת־רֹאשֹׁו מִמּוּל עָרְפֹּו וְלֹא יַבְדִּיל׃

9 וְהִזָּה מִדַּם הַחַטָּאת עַל־קִיר הַמִּזְבֵּחַ וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל־יְסֹוד הַמִּזְבֵּחַ חַטָּאת הוּא׃

10 וְאֶת־הַשֵּׁנִי יַעֲשֶׂה עֹלָה כַּמִּשְׁפָּט וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתֹו אֲשֶׁר־חָטָא וְנִסְלַח לֹו׃ ס

11 וְאִם־לֹא תַשִּׂיג יָדֹו לִשְׁתֵּי תֹרִים אֹו לִשְׁנֵי בְנֵי־יֹונָה וְהֵבִיא אֶת־קָרְבָּנֹו אֲשֶׁר חָטָא עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת לְחַטָּאת לֹא־יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא־יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִיא׃

12 וֶהֱבִיאָהּ אֶל־הַכֹּהֵן וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִמֶּנָּה מְלֹוא קֻמְצֹו אֶת־אַזְכָּרָתָה וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה עַל אִשֵּׁי יְהוָה חַטָּאת הִוא׃

13 וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל־חַטָּאתֹו אֲשֶׁר־חָטָא מֵאַחַת מֵאֵלֶּה וְנִסְלַח לֹו וְהָיְתָה לַכֹּהֵן כַּמִּנְחָה׃ ס

14 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃

15 נֶפֶשׁ כִּי־תִמְעֹל מַעַל וְחָטְאָה בִּשְׁגָגָה מִקָּדְשֵׁי יְהוָה וְהֵבִיא אֶת־אֲשָׁמֹו לַיהוָה אַיִל תָּמִים מִן־הַצֹּאן בְּעֶרְךְּךָ כֶּסֶף־שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל־הַקֹּדֶשׁ לְאָשָׁם׃

16 וְאֵת אֲשֶׁר חָטָא מִן־הַקֹּדֶשׁ יְשַׁלֵּם וְאֶת־חֲמִישִׁתֹו יֹוסֵף עָלָיו וְנָתַן אֹתֹו לַכֹּהֵן וְהַכֹּהֵן יְכַפֵּר עָלָיו בְּאֵיל הָאָשָׁם וְנִסְלַח לֹו׃ ף

17 וְאִם־נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְעָשְׂתָה אַחַת מִכָּל־מִצְוֹת יְהוָה אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְלֹא־יָדַע וְאָשֵׁם וְנָשָׂא עֲוֹנֹו׃

18 וְהֵבִיא אַיִל תָּמִים מִן־הַצֹּאן בְּעֶרְךְּךָ לְאָשָׁם אֶל־הַכֹּהֵן וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל שִׁגְגָתֹו אֲשֶׁר־שָׁגָג וְהוּא לֹא־יָדַע וְנִסְלַח לֹו׃

19 אָשָׁם הוּא אָשֹׁם אָשַׁם לַיהוָה׃ ף

20 וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר׃

21 נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּיהוָה וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתֹו בְּפִקָּדֹון אֹו־בִתְשׂוּמֶת יָד אֹו בְגָזֵל אֹו עָשַׁק אֶת־עֲמִיתֹו׃

22 אֹו־מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל־שָׁקֶר עַל־אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה הָאָדָם לַחֲטֹא בָהֵנָּה׃

23 וְהָיָה כִּי־יֶחֱטָא וְאָשֵׁם וְהֵשִׁיב אֶת־הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אֹו אֶת־הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק אֹו אֶת־הַפִּקָּדֹון אֲשֶׁר הָפְקַד אִתֹּו אֹו אֶת־הָאֲבֵדָה אֲשֶׁר מָצָא׃

24 אֹו מִכֹּל אֲשֶׁר־יִשָּׁבַע עָלָיו לַשֶּׁקֶר וְשִׁלַּם אֹתֹו בְּרֹאשֹׁו וַחֲמִשִׁתָיו יֹסֵף עָלָיו לַאֲשֶׁר הוּא לֹו יִתְּנֶנּוּ בְּיֹום אַשְׁמָתֹו׃

25 וְאֶת־אֲשָׁמֹו יָבִיא לַיהוָה אַיִל תָּמִים מִן־הַצֹּאן בְּעֶרְךְּךָ לְאָשָׁם אֶל־הַכֹּהֵן׃

26 וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן לִפְנֵי יְהוָה וְנִסְלַח לֹו עַל־אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂה לְאַשְׁמָה בָהּ׃ ף

   

Från Swedenborgs verk

 

Arcana Coelestia #10054

Studera detta avsnitt

  
/ 10837  
  

10054. 'It is an odour of rest' means the perception of peace. This is clear from the meaning of 'an odour' as perception, dealt with in 3577, 4624-4634, 4748; and from the meaning of 'rest' as peace. What Divine peace in the heavens is, see 92, 93, 2780, 5662, 8455, 8665, 8722; in the highest sense 'peace' means the Lord, and the Divine emanation from Him that influences at an inmost level the good which reigns in the heavens, 3780, 8517. The reason why the burnt offering is called 'an odour of rest to Jehovah' is that a burnt offering represented the uniting of the Lord's Divine Human to Divinity itself, dealt with above in 10053; and it was through that uniting that peace was attained in the heavens. For when the Lord was in the world all the hells were subdued by Him, and all the heavens were restored to order, 9715, 9809, 9937, 10019. From this it is evident how it comes about that a burnt offering is called 'an odour of rest to Jehovah', as it is many times elsewhere in which burnt offerings and minchah are the subject, such as Leviticus 1:9, 13, 17; 2:2, 9, 12; 3:5; 4:31; 6:15, 21; 8:28; 23:13, 18; Numbers 15:3, 7, 13; 28:6, 8, 13; 29:2, 6, 8, 13.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

Från Swedenborgs verk

 

Arcana Coelestia #8393

Studera detta avsnitt

  
/ 10837  
  

8393. Repentance present on the lips but not in one's life is not repentance. Lip repentance does not cause sins to be forgiven; only repentance in life can lead to this. Being Mercy itself, the Lord is constantly forgiving a person's sins; but sins cling to a person no matter how much he supposes them to have been forgiven. Nor are they removed from him except through a life in keeping with the commandments of faith. To the extent that his life is in keeping with them his sins are removed; and to the extent that his sins are removed they have been forgiven. For a person is withheld from evil by the Lord and maintained in good; for he can be withheld from evil in the next life to the extent that during his lifetime he was resisting evil, and he can be maintained in good then to the extent that during his lifetime he was doing good out of an affection for it. From all this one may see what the forgiveness of sins is and how it arises. Anyone who supposes that there is any other way in which sins are forgiven is much mistaken.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.