¹ אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃

² אותי נהג וילך חשך ולא־אור׃

³ אך בי ישב יהפך ידו כל־היום׃ ס

⁴ בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃

⁵ בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃

⁶ במחשכים הושיבני כמתי עולם׃ ס

⁷ גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃

⁸ גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃

⁹ גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃ ס

¹⁰ דב ארב הוא לי [כ= אריה] [ק= ארי] במסתרים׃

¹¹ דרכי סורר ויפשחני שמני שםם׃

¹² דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃ ס

¹³ הביא בכליותי בני אשפתו׃

¹⁴ הייתי שחק* לכל־עמי נגינתם כל־היום׃

¹⁵ השביעני במרורים הרוני לענה׃ ס

¹⁶ ויגרס בחץץ שני הכפישני באפר׃

¹⁷ ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃

¹⁸ ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃ ס

¹⁹ זכר־עניי ומרודי לענה וראש׃

²⁰ זכור תזכור [כ= ותשיח] [ק= ותשוח] עלי נפשי׃

²¹ זאת אשיב אל־לבי על־כן אוחיל׃ ס

²² חסדי יהוה כי לא־תמנו כי לא־כלו רחמיו׃

²³ חדשים לבקרים רבה אמונתך׃

²⁴ חלקי יהוה אמרה נפשי על־כן אוחיל לו׃ ס

²⁵ טוב יהוה לקווק לנפש תדרשנו׃

²⁶ טוב ויחיל ודוםם לתשועת יהוה׃

²⁷ טוב לגבר כי־ישא על בנעוריו׃ ס

²⁸ ישב בדד וידם כי נטל עליו׃

²⁹ יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃

³⁰ יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃ ס

³¹ כי לא יזנח לעולם אדני׃

³² כי אם־הוגה ורחם כרב [כ= חסדו] [ק= חסדיו]׃

³³ כי לא ענה מלבו ויגה בני־איש׃ ס

³⁴ לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃

³⁵ להטות משפט־גבר נגד פני עליון׃

³⁶ לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃ ס

³⁷ מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃

³⁸ מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃

³⁹ מה־יתאוןן אדם חי גבר על־[כ= חטאו] [ק= חטאיו]׃ ס

⁴⁰ נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד־יהוה׃

⁴¹ נשא לבבנו אל־כפים אל־אל בשמים׃

⁴² נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃ ס

⁴³ סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃

⁴⁴ סכותה בעןן לך מעבור תפלה׃

⁴⁵ סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃ ס

⁴⁶ פצו עלינו פיהם כל־איבינו׃

⁴⁷ פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃

⁴⁸ פלגי־מים תרד עיני על־שבר בת־עמי׃ ס

⁴⁹ עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃

⁵⁰ עד־ישקיף וירא יהוה משמים׃

⁵¹ עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃ ס

⁵² צוד צדוני כצפור איבי חנם׃

⁵³ צמתו בבור חיי וידו־אבן בי׃

⁵⁴ צפו־מים על־ראשי אמרתי נגזרתי׃ ס

⁵⁵ קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃

⁵⁶ קולי שמעת אל־תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃

⁵⁷ קרבת ביום אקראך אמרת אל־תירא׃ ס

⁵⁸ רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃

⁵⁹ ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃

⁶⁰ ראיתה כל־נקמתם כל־מחשבתם לי׃ ס

⁶¹ שמעת חרפתם יהוה כל־מחשבתם עלי׃

⁶² שפתי קמי והגיונם עלי כל־היום׃

⁶³ שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃ ס

⁶⁴ תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃

⁶⁵ תתן להם מגנת־לב תאלתך להם׃

⁶⁶ תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃ ף

¹ הצדיק אבד ואין איש שם על־לב ואנשי־חסד נאספים באין מבין כי־מפני הרעה נאסף הצדיק׃

² יבוא שלום ינוחו על־משכבותם הלך נכחו׃

³ ואתם קרבו־הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה׃

⁴ על־מי תתענגו על־מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא־אתם ילדי־פשע זרע שקר׃

⁵ הנחמים באלים תחת כל־עץ רעןן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים׃

⁶ בחלקי־נחל חלקך הם הם גורלך גם־להם שפכת נסך העלית מנחה העל אלה אנחם׃

⁷ על הר־גבה ונשא שמת משכבך גם־שם עלית לזבח זבח׃

⁸ ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת־לך מהם אהבת משכבם יד חזית׃

⁹ ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי ציריכם עד־מרחק ותשפילי עד־שאול׃

¹⁰ ברב דרךך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על־כן לא חלית׃

¹¹ ואת־מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא־שמת על־לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי׃

¹² אני אגיד צדקתך ואת־מעשיך ולא יועילוך׃

¹³ בזעקך יצילך קבוציך ואת־כלם ישא־רוח יקח־הבל והחוסה בי ינחל־ארץ ויירש הר־קדשי׃

¹⁴ ואמר סלו־סלו פנו־דרך הרימו מכשול מדרך עמי׃ ס

¹⁵ כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת־דכא ושפל־רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים׃

¹⁶ כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי־רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי׃

¹⁷ בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו׃

¹⁸ דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו׃

¹⁹ בורא [כ= נוב] [ק= ניב] שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו׃

²⁰ והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט׃

²¹ אין שלום אמר אלהי לרשעים׃ ס