¹ וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃

² אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם׃

³ וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃

⁴ ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃

⁵ ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃

⁶ ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי׃

⁷ והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃

⁸ ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו׃

⁹ ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃

¹⁰ ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃

¹¹ ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר׃

¹² וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם׃

¹³ ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃

¹⁴ ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃

¹⁵ וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש׃

¹⁶ ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים׃

¹⁷ ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃

¹⁸ ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃

¹⁹ ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃

²⁰ ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו׃

²¹ וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃

²² ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו׃

²³ ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו׃

²⁴ ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃

²⁵ וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃

²⁶ ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו׃

²⁷ לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃

²⁸ ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה׃

²⁹ וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו׃

³⁰ וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא׃

³¹ ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם׃

³² וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא׃

³³ ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃

³⁴ ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים׃

³⁵ ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃

³⁶ והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃

¹ Now it happened in the fourteenth year of king Hezekiah, that Sennacherib king of Assyria attacked all of the fortified cities of Judah, and captured them.

² The king of Assyria sent Rabshakeh from Lachish to Jerusalem to king Hezekiah with a large army. He stood by the aqueduct from the upper pool in the fuller's field highway.

³ Then Eliakim the son of Hilkiah, who was over the household, and Shebna the scribe, and Joah, the son of Asaph, the recorder came out to him.

⁴ Rabshakeh said to them, "Now tell Hezekiah, 'Thus says the great king, the king of Assyria, "What confidence is this in which you trust?

⁵ I say that your counsel and strength for the war are only vain words. Now in whom do you trust, that you have rebelled against me?

⁶ Behold, you trust in the staff of this bruised reed, even in Egypt, which if a man leans on it, it will go into his hand and pierce it. So is Pharaoh king of Egypt to all who trust in him.

⁷ But if you tell me, 'We trust in Yahweh our God,' isn't that he whose high places and whose altars Hezekiah has taken away, and has said to Judah and to Jerusalem, 'You shall worship before this altar?'"

⁸ Now therefore, please make a pledge to my master the king of Assyria, and I will give you two thousand horses, if you are able on your part to set riders on them.

⁹ How then can you turn away the face of one captain of the least of my master's servants, and put your trust on Egypt for chariots and for horsemen?

¹⁰ Have I come up now without Yahweh against this land to destroy it? Yahweh said to me, "Go up against this land, and destroy it."'"

¹¹ Then Eliakim, Shebna and Joah said to Rabshakeh, "Please speak to your servants in Aramaic, for we understand it; and don't speak to us in the Jews' language in the hearing of the people who are on the wall."

¹² But Rabshakeh said, "Has my master sent me only to your master and to you, to speak these words, and not to the men who sit on the wall, who will eat their own dung and drink their own urine with you?"

¹³ Then Rabshakeh stood, and called out with a loud voice in the Jews' language, and said, "Hear the words of the great king, the king of Assyria!

¹⁴ Thus says the king, 'Don't let Hezekiah deceive you; for he will not be able to deliver you.

¹⁵ Don't let Hezekiah make you trust in Yahweh, saying, "Yahweh will surely deliver us. This city won't be given into the hand of the king of Assyria."'

¹⁶ Don't listen to Hezekiah, for thus says the king of Assyria, 'Make your peace with me, and come out to me; and each of you eat from his vine, and each one from his fig tree, and each one of you drink the waters of his own cistern;

¹⁷ until I come and take you away to a land like your own land, a land of grain and new wine, a land of bread and vineyards.

¹⁸ Beware lest Hezekiah persuade you, saying, "Yahweh will deliver us." Have any of the gods of the nations delivered their lands from the hand of the king of Assyria?

¹⁹ Where are the gods of Hamath and Arpad? Where are the gods of Sepharvaim? Have they delivered Samaria from my hand?

²⁰ Who are they among all the gods of these countries that have delivered their country out of my hand, that Yahweh should deliver Jerusalem out of my hand?'"

²¹ But they remained silent, and said nothing in reply, for the king's commandment was, "Don't answer him."

²² Then Eliakim the son of Hilkiah, who was over the household, and Shebna the scribe, and Joah, the son of Asaph, the recorder, came to Hezekiah with their clothes torn, and told him the words of Rabshakeh.