¹ כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת׃

² ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון׃

³ לכן יהיו כעןן־בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה׃

⁴ ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי׃

⁵ אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות׃

⁶ כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על־כן שכחוני׃

⁷ ואהי להם כמו־שחל כנמר על־דרך אשור׃

⁸ אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם׃

⁹ שחתך ישראל כי־בי בעזרך׃

¹⁰ אהי מלךך אפוא ויושיעך בכל־עריך ושפטיך אשר אמרת תנה־לי מלך ושרים׃

¹¹ אתן־לך מלך באפי ואקח בעברתי׃ ס

¹² צרור עון אפרים צפונה חטאתו׃

¹³ חבלי יולדה יבאו לו הוא־בן לא חכם כי־עת לא־יעמד במשבר בנים׃

¹⁴ מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני׃

¹⁵ כי הוא בן אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל־כלי חמדה׃

¹ תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו׃ ף

² שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך׃

³ קחו עםכם דברים ושובו אל־יהוה אמרו אליו כל־תשא עון וקח־טוב ונשלמה פרים שפתינו׃

⁴ אשור לא יושיענו על־סוס לא נרכב ולא־נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר־בך ירחם יתום׃

⁵ ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו׃

⁶ אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון׃

⁷ ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון׃

⁸ ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון׃ ס

⁹ אפרים מה־לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רעןן ממני פריך נמצא׃

¹⁰ מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי־ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם׃