¹ שמעו את־הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל׃

² נפלה לא־תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על־אדמתה אין מקימה׃

³ כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל׃ ס

⁴ כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו׃

⁵ ואל־תדרשו בית־אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית־אל יהיה לאון׃

⁶ דרשו את־יהוה וחיו פן־יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין־מכבה לבית־אל׃

⁷ ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו׃

⁸ עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי־הים וישפכם על־פני הארץ יהוה שמו׃ ס

⁹ המבליג שד על־עז ושד על־מבצר יבוא׃

¹⁰ שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו׃

¹¹ לכן יען בושסכם על־דל ומשאת־בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא־תשבו בם כרמי־חמד נטעתם ולא תשתו את־יינם׃

¹² כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו׃

¹³ לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא׃

¹⁴ דרשו־טוב ואל־רע למען תחיו ויהי־כן יהוה אלהי־צבאות אתכם כאשר אמרתם׃

¹⁵ שנאו־רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחןן יהוה אלהי־צבאות שארית יוסף׃ ס

¹⁶ לכן כה־אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל־רחבות מספד ובכל־חוצות יאמרו הו־הו וקראו אכר אל־אבל ומספד אל־יודעי נהי׃

¹⁷ ובכל־כרמים מספד כי־אעבר בקרבך אמר יהוה׃ ס

¹⁸ הוי המתאוים את־יום יהוה למה־זה לכם יום יהוה הוא־חשך ולא־אור׃

¹⁹ כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על־הקיר ונשכו הנחש׃

²⁰ הלא־חשך יום יהוה ולא־אור ואפל ולא־נגה לו׃

²¹ שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם׃

²² כי אם־תעלו־לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט׃

²³ הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע׃

²⁴ ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן׃

²⁵ הזבחים ומנחה הגשתם־לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃

²⁶ ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם׃

²⁷ והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי־צבאות שמו׃ ף

¹ בן־שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו חפצי־בה׃

² ויעש הרע בעיני יהוה כתועבת הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל׃

³ וישב ויבן את־הבמות אשר אבד חזקיהו אביו ויקם מזבחת לבעל ויעש אשרה כאשר עשה אחאב מלך ישראל וישתחו לכל־צבא השמים ויעבד אתם׃

⁴ ובנה מזבחת בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלם אשים את־שמי׃

⁵ ויבן מזבחות לכל־צבא השמים בשתי חצרות בית־יהוה׃

⁶ והעביר את־בנו באש ועוןן ונחש ועשה אוב וידענים הרבה לעשות הרע בעיני יהוה להכעיס׃

⁷ וישם את־פסל האשרה אשר עשה בבית אשר אמר יהוה אל־דוד ואל־שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את־שמי לעולם׃

⁸ ולא אסיף להניד רגל ישראל מן־האדמה אשר נתתי לאבותם רק אם־ישמרו לעשות ככל אשר צויתים ולכל־התורה אשר־צוה אתם עבדי משה׃

⁹ ולא שמעו ויתעם מנשה לעשות את־הרע מן־הגוים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל׃

¹⁰ וידבר יהוה ביד־עבדיו הנביאים לאמר׃

¹¹ יען אשר עשה מנשה מלך־יהודה התעבות האלה הרע מכל אשר־עשו האמרי אשר לפניו ויחטא גם־את־יהודה בגלוליו׃ ף

¹² לכן כה־אמר יהוה אלהי ישראל הנני מביא רעה על־ירושלם ויהודה אשר כל־[כ= שמעיו] [ק= שמעה] תצלנה שתי אזניו׃

¹³ ונטיתי על־ירושלם את קו שמרון ואת־משקלת בית אחאב ומחיתי את־ירושלם כאשר־ימחה את־הצלחת מחה והפך על־פניה׃

¹⁴ ונטשתי את שארית נחלתי ונתתים ביד איביהם והיו לבז ולמשסה לכל־איביהם׃

¹⁵ יען אשר עשו את־הרע בעיני ויהיו מכעסים אתי מן־היום אשר יצאו אבותם ממצרים ועד היום הזה׃

¹⁶ וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר־מלא את־ירושלם פה לפה לבד מחטאתו אשר החטיא את־יהודה לעשות הרע בעיני יהוה׃

¹⁷ ויתר דברי מנשה וכל־אשר עשה וחטאתו אשר חטא הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה׃

¹⁸ וישכב מנשה עם־אבתיו ויקבר בגן־ביתו בגן־עזא וימלך אמון בנו תחתיו׃ ף

¹⁹ בן־עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם ושם אמו משלמת בת־חרוץ מן־יטבה׃

²⁰ ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו׃

²¹ וילך בכל־הדרך אשר־הלך אביו ויעבד את־הגללים אשר עבד אביו וישתחו להם׃

²² ויעזב את־יהוה אלהי אבתיו ולא הלך בדרך יהוה׃

²³ ויקשרו עבדי־אמון עליו וימיתו את־המלך בביתו׃

²⁴ ויך עם־הארץ את כל־הקשרים על־המלך אמון וימליכו עם־הארץ את־יאשיהו בנו תחתיו׃

²⁵ ויתר דברי אמון אשר עשה הלא־הם כתובים על־ספר דברי הימים למלכי יהודה׃

²⁶ ויקבר אתו בקברתו בגן־עזא וימלך יאשיהו בנו תחתיו׃ ף