ბიბლია

 

Bereshit 40

Სწავლა

   

1 ויהי אחר הדברים האלה חטאו* משקה מלך־מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים׃

2 ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים׃

3 ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל־בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם׃

4 ויפקד שר הטבחים את־יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר׃

5 ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר׃

6 ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים׃

7 וישאל את־סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היום׃

8 ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו־נא לי׃

9 ויספר שר־המשקים את־חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה־גפן לפני׃

10 ובגפן שלשה שריגם והיא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים׃

11 וכוס פרעה בידי ואקח את־הענבים ואשחט אתם אל־כוס פרעה ואתן את־הכוס על־כף פרעה׃

12 ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם׃

13 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את־ראשך והשיבך על־כנך ונתת כוס־פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו׃

14 כי אם־זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית־נא עמדי חסד והזכרתני אל־פרעה והוצאתני מן־הבית הזה׃

15 כי־גנב גנבתי מארץ העברים וגם־פה לא־עשיתי מאומה כי־שמו אתי בבור׃

16 וירא שר־האפים כי טוב פתר ויאמר אל־יוסף אף־אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על־ראשי׃

17 ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מן־הסל מעל ראשי׃

18 ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם׃

19 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את־ראשך מעליך ותלה אותך על־עץ ואכל העוף את־בשרך מעליך׃

20 ויהי ביום השלישי יומ* הלדת את־פרעה ויעש משתה לכל־עבדיו וישא את־ראש שר המשקים ואת־ראש שר האפים בתוך עבדיו׃

21 וישב את־שר המשקים על־משקהו ויתן הכוס על־כף פרעה׃

22 ואת שר האפים תלה כאשר פתר להם יוסף׃

23 ולא־זכר שר־המשקים את־יוסף וישכחהו׃ ף

   

სვედენბორგის ნაშრომებიდან

 

Arcana Coelestia # 5042

შეისწავლეთ ეს პასაჟი.

  
/ 10837  
  

5042. 'And showed mercy to him' means Divine love within every individual thing. This is clear from the meaning of 'mercy' in the highest sense as Divine Love, dealt with in 1735, 3063, 3073, 3120, 3875. The Divine Being (Esse) itself is that Love which is meant in the highest sense and is completely beyond human comprehension. Acting by means of truth, that love brings all things into being and keeps them in being, both those which are animate and those which are inanimate. This Divine Love that emanated from that Essential Being (Esse) was flowing through the inmost centre of life within the Lord into every individual thing He did from the human which He had taken to Himself from His mother; it directed His attention towards particular ends, leading on to the final one, which was that the human race might be saved. And because the Lord could see, from the Divine itself present within Him, the essential nature of His human - that owing to its heredity it was steeped in evil - the words 'Jehovah showed mercy to him' are used, meaning in the highest sense the presence of Divine Love within every single thing. Divine mercy (misericordia) is nothing else than Divine Love directed towards those trapped in misery (miseriae), 1099, 3063, 3875, that is, towards those undergoing temptations. For people who undergo temptations dwell in misery, and these primarily are meant in the Word by 'the wretched' (miseri).

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.