ბიბლია

 

Bereshit 20

Სწავლა

   

1 ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין־קדש ובין שור ויגר בגרר׃

2 ויאמר אברהם אל־שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את־שרה׃

3 ויבא אלהים אל־אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על־האשה אשר־לקחת והוא בעלת בעל׃

4 ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם־צדיק תהרג׃

5 הלא הוא אמר־לי אחתי הוא והיא־גם־הוא אמרה אחי הוא בתם־לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת׃

6 ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם־לבבך עשית זאת ואחשך גם־אנכי אותך מחטו־לי על־כן לא־נתתיך לנגע אליה׃

7 ועתה השב אשת־האיש כי־נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם־אינך משיב דע כי־מות תמות אתה וכל־אשר־לך׃

8 וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל־עבדיו וידבר את־כל־הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד׃

9 ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה־עשית לנו ומה־חטאתי לך כי־הבאת עלי ועל־ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא־יעשו עשית עמדי׃

10 ויאמר אבימלך אל־אברהם מה ראית כי עשית את־הדבר הזה׃

11 ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין־יראת אלהים במקום הזה והרגוני על־דבר אשתי׃

12 וגם־אמנה אחתי בת־אבי הוא אך לא בת־אמי ותהי־לי לאשה׃

13 ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל־המקום אשר נבוא שמה אמרי־לי אחי הוא׃

14 ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו׃

15 ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב׃

16 ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא־לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת׃

17 ויתפלל אברהם אל־האלהים וירפא אלהים את־אבימלך ואת־אשתו ואמהתיו וילדו׃

18 כי־עצר עצר יהוה בעד כל־רחם לבית אבימלך על־דבר שרה אשת אברהם׃ ס

   

სვედენბორგის ნაშრომებიდან

 

Arcana Coelestia # 2422

შეისწავლეთ ეს პასაჟი.

  
/ 10837  
  

2422. Lot said unto them, Nay I pray my lords. That this signifies weakness, so that he could not, is evident from the affection in the very words, as also from what follows. There is here treated of the third state of the church represented in this chapter by Lot, which is that they no longer think and act from the affection of good, but from the affection of truth; which state succeeds, when the affection of good begins to be diminished, and as it were to recede. Good is indeed present, but has withdrawn itself more toward the interiors, and therefore is in obscurity; and yet it manifests itself in a certain affection, which is called the affection of truth. (What the affection of good is, and what the affection of truth, may be seen above, n. 1997, and in what presently follows, n. 2425.) That there are these states is not apparent to man, still less what is the nature of them; but they are apparent to the angels as in clear light, for the angels are in every good affection of man; and they are apparent also to man himself when he comes into the other life. It is in accordance with these affections, and the quality of them, that the good are distinguished into societies (n. 685).

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.