Bible

 

BaMidbar 9

Studie

   

1 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר׃

2 ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו׃

3 בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במועדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו׃

4 וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח׃

5 ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל׃

6 ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא׃

7 ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל׃

8 ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם׃

9 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

10 דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה׃

11 בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו׃

12 לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו׃

13 והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא׃

14 וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ׃

15 וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר׃

16 כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה׃

17 ולפי העלת הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל׃

18 על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו׃

19 ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו׃

20 ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו׃

21 ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו׃

22 או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו׃

23 על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 9964

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

9964. Or when they come near unto the altar to minister in what is holy. That this signifies in the representative worship of the Lord Himself, is evident from the fact that the altar was the chief representative of the Lord in respect to the Divine good (see n. 9714); thus “coming near unto the altar, and ministering there in what is holy” denotes the worship of the Lord Himself. The representative worship of the Lord consisted chiefly in burnt-offerings and sacrifices offered upon the altar (n. 922, 923, 2180, 6905, 8680, 8936); the representative worship of the Lord in respect to Divine good was at the altar, and the representative worship of Him in respect to Divine truth was in the Tent of meeting. Therefore it is said that by “going in into the Tent of meeting” is signified the representative worship of all things of heaven and of the church (n. 9963); and by “coming near unto the altar” is signified the representative worship of the Lord Himself; for heaven and the church are receptacles of the Divine truth that proceeds from the Lord. The Divine truth that proceeds from the Lord is the truth that proceeds from the good of His love, and it is implanted where this good also is received, consequently where the Lord is received, from whom is this good.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.