¹ משא נינוה ספר חזון נחום האלקשי׃

² אל קנוא ונקם יהוה נקם יהוה ובעל חמה נקם יהוה לצריו ונוטר הוא לאיביו׃

³ יהוה ארך אפים וגדול כח ונקה לא ינקה יהוה בסופה ובשערה דרכו וענן אבק רגליו׃

⁴ גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל׃

⁵ הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל ישבי בה׃

⁶ לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו׃

⁷ טוב יהוה למעוז ביום צרה וידע חסי בו׃

⁸ ובשטף עבר כלה יעשה מקומה ואיביו ירדף חשך׃

⁹ מה תחשבון אל יהוה כלה הוא עשה לא תקום פעמים צרה׃

¹⁰ כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא׃

¹¹ ממך יצא חשב על יהוה רעה יעץ בליעל׃

¹² כה אמר יהוה אם שלמים וכן רבים וכן נגזו ועבר וענתך לא אענך עוד׃

¹³ ועתה אשבר מטהו מעליך ומוסרתיך אנתק׃

¹⁴ וצוה עליך יהוה לא יזרע משמך עוד מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה אשים קברך כי קלות׃

¹⁵ הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום חגי יהודה חגיך שלמי נדריך כי לא יוסיף עוד לעבור בך בליעל כלה נכרת׃

¹ ויען יהוה את איוב מן הסערה ויאמר׃

² מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת׃

³ אזר נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני׃

⁴ איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה׃

⁵ מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו׃

⁶ על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה׃

⁷ ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים׃

⁸ ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא׃

⁹ בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו׃

¹⁰ ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים׃

¹¹ ואמר עד פה תבוא ולא תסיף ופא ישית בגאון גליך׃

¹² המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקמו׃

¹³ לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה׃

¹⁴ תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש׃

¹⁵ וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר׃

¹⁶ הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת׃

¹⁷ הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה׃

¹⁸ התבננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כלה׃

¹⁹ אי זה הדרך ישכן אור וחשך אי זה מקמו׃

²⁰ כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו׃

²¹ ידעת כי אז תולד ומספר ימיך רבים׃

²² הבאת אל אצרות שלג ואצרות ברד תראה׃

²³ אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה׃

²⁴ אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ׃

²⁵ מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות׃

²⁶ להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו׃

²⁷ להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃

²⁸ היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל׃

²⁹ מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו׃

³⁰ כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו׃

³¹ התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח׃

³² התציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם׃

³³ הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ׃

³⁴ התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך׃

³⁵ התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו׃

³⁶ מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה׃

³⁷ מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב׃

³⁸ בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו׃

³⁹ התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא׃

⁴⁰ כי ישחו במעונות ישבו בסכה למו ארב׃

⁴¹ מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל׃