¹ וידבר יהוה אל משה לאמר׃

² דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה׃

³ אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים ליהוה לחטאת׃

⁴ והביא את הפר אל פתח אהל מועד לפני יהוה וסמך את ידו על ראש הפר ושחט את הפר לפני יהוה׃

⁵ ולקח הכהן המשיח מדם הפר והביא אתו אל אהל מועד׃

⁶ וטבל הכהן את אצבעו בדם והזה מן הדם שבע פעמים לפני יהוה את פני פרכת הקדש׃

⁷ ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל דם הפר ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד׃

⁸ ואת כל חלב פר החטאת ירים ממנו את החלב המכסה על הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב׃

⁹ ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה׃

¹⁰ כאשר יורם משור זבח השלמים והקטירם הכהן על מזבח העלה׃

¹¹ ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו׃

¹² והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה אל מקום טהור אל שפך הדשן ושרף אתו על עצים באש על שפך הדשן ישרף׃

¹³ ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ואשמו׃

¹⁴ ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת והביאו אתו לפני אהל מועד׃

¹⁵ וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר לפני יהוה ושחט את הפר לפני יהוה׃

¹⁶ והביא הכהן המשיח מדם הפר אל אהל מועד׃

¹⁷ וטבל הכהן אצבעו מן הדם והזה שבע פעמים לפני יהוה את פני הפרכת׃

¹⁸ ומן הדם יתן על קרנת המזבח אשר לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד׃

¹⁹ ואת כל חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה׃

²⁰ ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו וכפר עלהם הכהן ונסלח להם׃

²¹ והוציא את הפר אל מחוץ למחנה ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראשון חטאת הקהל הוא׃

²² אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות יהוה אלהיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם׃

²³ או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים׃

²⁴ וסמך ידו על ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר ישחט את העלה לפני יהוה חטאת הוא׃

²⁵ ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה׃

²⁶ ואת כל חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים וכפר עליו הכהן מחטאתו ונסלח לו׃

²⁷ ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה אחת ממצות יהוה אשר לא תעשינה ואשם׃

²⁸ או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא קרבנו שעירת עזים תמימה נקבה על חטאתו אשר חטא׃

²⁹ וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט את החטאת במקום העלה׃

³⁰ ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח׃

³¹ ואת כל חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים והקטיר הכהן המזבחה לריח ניחח ליהוה וכפר עליו הכהן ונסלח לו׃

³² ואם כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה׃

³³ וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט אתה לחטאת במקום אשר ישחט את העלה׃

³⁴ ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח׃

³⁵ ואת כל חלבה יסיר כאשר יוסר חלב הכשב מזבח השלמים והקטיר הכהן אתם המזבחה על אשי יהוה וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו׃

¹ וידבר יהוה אל משה לאמר׃

² דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם׃

³ איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם׃

⁴ אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם׃

⁵ וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו׃

⁶ ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף׃

⁷ ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה׃

⁸ ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃

⁹ ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט׃

¹⁰ וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃

¹¹ לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו׃

¹² ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני יהוה׃

¹³ לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר׃

¹⁴ לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה׃

¹⁵ לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך׃

¹⁶ לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני יהוה׃

¹⁷ לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא׃

¹⁸ לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה׃

¹⁹ את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך׃

²⁰ ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה׃

²¹ והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד איל אשם׃

²² וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא׃

²³ וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל׃

²⁴ ובשנה הרביעת יהיה כל פריו קדש הלולים ליהוה׃

²⁵ ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם׃

²⁶ לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו׃

²⁷ לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך׃

²⁸ ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה׃

²⁹ אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה׃

³⁰ את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃

³¹ אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם׃

³² מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה׃

³³ וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו׃

³⁴ כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃

³⁵ לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה׃

³⁶ מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים׃

³⁷ ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם אני יהוה׃

¹ The word that came to Jeremiah from Yahweh, saying,

² Hear the words of this covenant, and speak to the men of Judah, and to the inhabitants of Jerusalem;

³ and say to them, Thus says Yahweh, the God of Israel: Cursed is the man who doesn't hear the words of this covenant,

⁴ which I commanded your fathers in the day that I brought them forth out of the land of Egypt, out of the iron furnace, saying, Obey my voice, and do them, according to all which I command you: so you shall be my people, and I will be your God;

⁵ that I may establish the oath which I swore to your fathers, to give them a land flowing with milk and honey, as at this day. Then answered I, and said, Amen, Yahweh.

⁶ Yahweh said to me, Proclaim all these words in the cities of Judah, and in the streets of Jerusalem, saying, Hear the words of this covenant, and do them.

⁷ For I earnestly protested to your fathers in the day that I brought them up out of the land of Egypt, even to this day, rising early and protesting, saying, Obey my voice.

⁸ Yet they didn't obey, nor turn their ear, but walked everyone in the stubbornness of their evil heart: therefore I brought on them all the words of this covenant, which I commanded them to do, but they didn't do them.

⁹ Yahweh said to me, A conspiracy is found among the men of Judah, and among the inhabitants of Jerusalem.

¹⁰ They are turned back to the iniquities of their forefathers, who refused to hear my words; and they are gone after other gods to serve them: the house of Israel and the house of Judah have broken my covenant which I made with their fathers.

¹¹ Therefore thus says Yahweh, Behold, I will bring evil on them, which they shall not be able to escape; and they shall cry to me, but I will not listen to them.

¹² Then shall the cities of Judah and the inhabitants of Jerusalem go and cry to the gods to which they offer incense: but they will not save them at all in the time of their trouble.

¹³ For according to the number of your cities are your gods, Judah; and according to the number of the streets of Jerusalem have you set up altars to the shameful thing, even altars to burn incense to Baal.

¹⁴ Therefore don't pray for this people, neither lift up cry nor prayer for them; for I will not hear them in the time that they cry to me because of their trouble.

¹⁵ What has my beloved to do in my house, since she has worked lewdness [with] many, and the holy flesh is passed from you? when you do evil, then you rejoice.

¹⁶ Yahweh called your name, A green olive tree, beautiful with goodly fruit: with the noise of a great tumult he has kindled fire on it, and its branches are broken.

¹⁷ For Yahweh of Armies, who planted you, has pronounced evil against you, because of the evil of the house of Israel and of the house of Judah, which they have worked for themselves in provoking me to anger by offering incense to Baal.

¹⁸ Yahweh gave me knowledge of it, and I knew it: then you showed me their doings.

¹⁹ But I was like a gentle lamb that is led to the slaughter; and I didn't know that they had devised devices against me, [saying], Let us destroy the tree with its fruit, and let us cut him off from the land of the living, that his name may be no more remembered.

²⁰ But, Yahweh of Armies, who judges righteously, who tests the heart and the mind, I shall see your vengeance on them; for to you have I revealed my cause.

²¹ Therefore thus says Yahweh concerning the men of Anathoth, who seek your life, saying, You shall not prophesy in the name of Yahweh, that you not die by our hand;

²² therefore thus says Yahweh of Armies, Behold, I will punish them: the young men shall die by the sword; their sons and their daughters shall die by famine;

²³ and there shall be no remnant to them: for I will bring evil on the men of Anathoth, even the year of their visitation.