¹ וידבר יהוה אל משה לאמר׃

² צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד׃

³ מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם׃

⁴ על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד׃

⁵ ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת׃

⁶ ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה׃

⁷ ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה׃

⁸ ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולם׃

⁹ והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק עולם׃

¹⁰ ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי׃

¹¹ ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן׃

¹² ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה׃

¹³ וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹⁴ הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה׃

¹⁵ ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו׃

¹⁶ ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת׃

¹⁷ ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת׃

¹⁸ ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש׃

¹⁹ ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו׃

²⁰ שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו׃

²¹ ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת׃

²² משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם׃

²³ וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה׃

¹ ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם׃

² כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם׃

³ אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו׃

⁴ אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו׃

⁵ ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי׃

⁶ והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם׃

⁷ וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים׃

⁸ אם רעה בעיני אדניה אשר לא יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה׃

⁹ ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה׃

¹⁰ אם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע׃

¹¹ ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף׃

¹² מכה איש ומת מות יומת׃

¹³ ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה׃

¹⁴ וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות׃

¹⁵ ומכה אביו ואמו מות יומת׃

¹⁶ וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת׃

¹⁷ ומקלל אביו ואמו מות יומת׃

¹⁸ וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב׃

¹⁹ אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא׃

²⁰ וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם׃

²¹ אך אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא׃

²² וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים׃

²³ ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש׃

²⁴ עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל׃

²⁵ כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה׃

²⁶ וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו׃

²⁷ ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו׃

²⁸ וכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי׃

²⁹ ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת׃

³⁰ אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו׃

³¹ או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו׃

³² אם עבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל׃

³³ וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור׃

³⁴ בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו׃

³⁵ וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון׃

³⁶ או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו׃