Bible

 

VaYikra 19

Studie

   

1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

2 דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם׃

3 איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם׃

4 אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם׃

5 וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו׃

6 ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף׃

7 ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה׃

8 ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃

9 ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט׃

10 וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃

11 לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו׃

12 ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני יהוה׃

13 לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר׃

14 לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה׃

15 לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך׃

16 לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני יהוה׃

17 לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא׃

18 לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה׃

19 את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך׃

20 ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה׃

21 והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד איל אשם׃

22 וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא׃

23 וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל׃

24 ובשנה הרביעת יהיה כל פריו קדש הלולים ליהוה׃

25 ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם׃

26 לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו׃

27 לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך׃

28 ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה׃

29 אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה׃

30 את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃

31 אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם׃

32 מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה׃

33 וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו׃

34 כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃

35 לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה׃

36 מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים׃

37 ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם אני יהוה׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 10115

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

10115. 'You shall burn what is left with fire' means dispensing with them. This is clear from the meaning of 'anything of the flesh and bread that is left' as that which has not been made their own, as above in 10114; and from the meaning of 'burning with fire' as dispensing with, at this point by means of the loves that belong to the human self, thus by means of the evils which go with those loves. For love in both senses is meant by 'fire'; here the love belonging to the self is meant, which is self-love.

Self-love is meant by 'fire', see 1297, 2446, 5071, 5215, 6314, 6832, 7575.

The human self is nothing other than evil, 210, 215, 694, 874-876, 987, 1023, 1044, 3812(end), 5660.

Love belonging to the self is meant here because 'what is left until the morning' means what has not been joined to good, 10114, and what cannot be joined comes not from the Divine but from the self. The fact that this was unclean, and so was evil, is clear in Moses,

Whoever eats what is left till morning shall bear his iniquity; and that soul shall be cut off from his people. Leviticus 19:7-8.

In the same author,

If any of the flesh of the eucharistic sacrifice is eaten at all on the third day, the one offering it will not be accepted, nor will it be imputed to him. It will be an abomination, and the soul that eats of it will bear his iniquity. Leviticus 7:16-18.

The same thing is likewise clear from the statement that what was left of the manna produced worms and became putrid, Exodus 16:20.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.