¹ וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃

² דברו אל בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא׃

³ וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טמאתו הוא׃

⁴ כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא׃

⁵ ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

⁶ והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

⁷ והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

⁸ וכי ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

⁹ וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא׃

¹⁰ וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

¹¹ וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

¹² וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים׃

¹³ וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר׃

¹⁴ וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן׃

¹⁵ ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו׃

¹⁶ ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב׃

¹⁷ וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכבס במים וטמא עד הערב׃

¹⁸ ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב׃

¹⁹ ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב׃

²⁰ וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא׃

²¹ וכל הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

²² וכל הנגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

²³ ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב׃

²⁴ ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא׃

²⁵ ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא׃

²⁶ כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה׃

²⁷ וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃

²⁸ ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר׃

²⁹ וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד׃

³⁰ ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה׃

³¹ והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם׃

³² זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה׃

³³ והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה׃

¹ וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם׃

² דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ׃

³ כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃

⁴ אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם׃

⁵ ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם׃

⁶ ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם׃

⁷ ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם׃

⁸ מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם׃

⁹ את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו׃

¹⁰ וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם׃

¹¹ ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו׃

¹² כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם׃

¹³ ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה׃

¹⁴ ואת הדאה ואת האיה למינה׃

¹⁵ את כל ערב למינו׃

¹⁶ ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃

¹⁷ ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף׃

¹⁸ ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם׃

¹⁹ ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף׃

²⁰ כל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם׃

²¹ אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ׃

²² את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו׃

²³ וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם׃

²⁴ ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃

²⁵ וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃

²⁶ לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא׃

²⁷ וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃

²⁸ והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם׃

²⁹ וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו׃

³⁰ והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת׃

³¹ אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב׃

³² וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר׃

³³ וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו׃

³⁴ מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא׃

³⁵ וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם׃

³⁶ אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא׃

³⁷ וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא׃

³⁸ וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם׃

³⁹ וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב׃

⁴⁰ והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃

⁴¹ וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל׃

⁴² כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם׃

⁴³ אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם׃

⁴⁴ כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ׃

⁴⁵ כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני׃

⁴⁶ זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ׃

⁴⁷ להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל׃