¹ וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם׃

² דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ׃

³ כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃

⁴ אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם׃

⁵ ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם׃

⁶ ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם׃

⁷ ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם׃

⁸ מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם׃

⁹ את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו׃

¹⁰ וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם׃

¹¹ ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו׃

¹² כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם׃

¹³ ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה׃

¹⁴ ואת הדאה ואת האיה למינה׃

¹⁵ את כל ערב למינו׃

¹⁶ ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃

¹⁷ ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף׃

¹⁸ ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם׃

¹⁹ ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף׃

²⁰ כל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם׃

²¹ אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ׃

²² את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו׃

²³ וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם׃

²⁴ ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃

²⁵ וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃

²⁶ לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא׃

²⁷ וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃

²⁸ והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם׃

²⁹ וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו׃

³⁰ והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת׃

³¹ אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב׃

³² וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר׃

³³ וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו׃

³⁴ מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא׃

³⁵ וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם׃

³⁶ אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא׃

³⁷ וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא׃

³⁸ וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם׃

³⁹ וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב׃

⁴⁰ והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃

⁴¹ וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל׃

⁴² כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם׃

⁴³ אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם׃

⁴⁴ כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ׃

⁴⁵ כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני׃

⁴⁶ זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ׃

⁴⁷ להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל׃

¹ וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא׃

² במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב׃

³ ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב׃

⁴ ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה׃

⁵ והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא׃

⁶ כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא׃

⁷ כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה׃

⁸ והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה׃

⁹ וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה׃

¹⁰ וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו׃

¹¹ וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה׃

¹² אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן׃

¹³ על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו׃

¹⁴ והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה׃

¹⁵ ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר׃

¹⁶ ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל׃

¹⁷ והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף׃

¹⁸ ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא׃

¹⁹ והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר׃

²⁰ והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃

²¹ ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃

²² וידבר יהוה אל משה לאמר׃

²³ דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו׃

²⁴ וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו׃

²⁵ כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה׃

²⁶ וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה׃

²⁷ כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃

²⁸ וידבר יהוה אל משה לאמר׃

²⁹ דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו׃

³⁰ ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה׃

³¹ והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו׃

³² ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם׃

³³ המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה׃

³⁴ כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל׃

³⁵ זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה׃

³⁶ אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם׃

³⁷ זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים׃

³⁸ אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני׃