¹ ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקרבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם׃

² ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה׃

³ ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן׃

⁴ ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקדש אל מחוץ למחנה׃

⁵ ויקרבו וישאם בכתנתם אל מחוץ למחנה כאשר דבר משה׃

⁶ ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו ועל כל העדה יקצף ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף יהוה׃

⁷ ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמתו כי שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה׃

⁸ וידבר יהוה אל אהרן לאמר׃

⁹ יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם׃

¹⁰ ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור׃

¹¹ ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד משה׃

¹² וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים קחו את המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים הוא׃

¹³ ואכלתם אתה במקום קדש כי חקך וחק בניך הוא מאשי יהוה כי כן צויתי׃

¹⁴ ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתך כי חקך וחק בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל׃

¹⁵ שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק עולם כאשר צוה יהוה׃

¹⁶ ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרם לאמר׃

¹⁷ מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה׃

¹⁸ הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי׃

¹⁹ וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה׃

²⁰ וישמע משה וייטב בעיניו׃

¹ ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו׃

² כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו׃

³ ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא׃

⁴ לא יטמא בעל בעמיו להחלו׃

⁵ לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת׃

⁶ קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש׃

⁷ אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו׃

⁸ וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם׃

⁹ ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף׃

¹⁰ והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם׃

¹¹ ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא׃

¹² ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה׃

¹³ והוא אשה בבתוליה יקח׃

¹⁴ אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה׃

¹⁵ ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו׃

¹⁶ וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹⁷ דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו׃

¹⁸ כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע׃

¹⁹ או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד׃

²⁰ או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך׃

²¹ כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב׃

²² לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל׃

²³ אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם׃

²⁴ וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל׃