Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Eichah 3

Studie

   

1 אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃

2 אותי נהג וילך חשך ולא אור׃

3 אך בי ישב יהפך ידו כל היום׃

4 בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃

5 בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃

6 במחשכים הושיבני כמתי עולם׃

7 גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃

8 גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃

9 גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃

10 דב ארב הוא לי אריה במסתרים׃

11 דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃

12 דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃

13 הביא בכליותי בני אשפתו׃

14 הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום׃

15 השביעני במרורים הרוני לענה׃

16 ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃

17 ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃

18 ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃

19 זכר עניי ומרודי לענה וראש׃

20 זכור תזכור ותשיח עלי נפשי׃

21 זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׃

22 חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו׃

23 חדשים לבקרים רבה אמונתך׃

24 חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו׃

25 טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו׃

26 טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃

27 טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃

28 ישב בדד וידם כי נטל עליו׃

29 יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃

30 יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃

31 כי לא יזנח לעולם אדני׃

32 כי אם הוגה ורחם כרב חסדו׃

33 כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃

34 לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃

35 להטות משפט גבר נגד פני עליון׃

36 לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃

37 מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃

38 מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃

39 מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו׃

40 נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה׃

41 נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים׃

42 נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃

43 סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃

44 סכותה בענן לך מעבור תפלה׃

45 סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃

46 פצו עלינו פיהם כל איבינו׃

47 פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃

48 פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי׃

49 עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃

50 עד ישקיף וירא יהוה משמים׃

51 עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃

52 צוד צדוני כצפור איבי חנם׃

53 צמתו בבור חיי וידו אבן בי׃

54 צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי׃

55 קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃

56 קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃

57 קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא׃

58 רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃

59 ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃

60 ראיתה כל נקמתם כל מחשבתם לי׃

61 שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי׃

62 שפתי קמי והגיונם עלי כל היום׃

63 שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃

64 תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃

65 תתן להם מגנת לב תאלתך להם׃

66 תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Apocalypse Revealed # 779

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 962  
  

779. Since oil is mentioned here among sacred ingredients of worship, and symbolizes celestial good, we must say something now about the oil used in anointing, oil which was used by ancient peoples and afterward commanded to the children of Israel.

In ancient times people anointed stones set up as pillars, as is apparent from Genesis 28:18-19, 22. They also anointed weapons of war, shields and bucklers (2 Samuel 1:21, Isaiah 21:5). The Israelites were commanded to prepare holy oil with which to anoint all the sacred ecclesiastical vessels; and they used it to anoint the altar and all its vessels, as well as the Tabernacle and all its vessels (Exodus 30:22-33, 40:9-11; Leviticus 8:10-12; Numbers 7:1). They used it to anoint the men who exercised the functions of the priesthood and their garments (Exodus 29:7, 29, 30:30, 40:13-15; Leviticus 8:12; Psalm 133:1-3). They used it to anoint prophets (1 Kings 19:15, 16). They used it to anoint kings, and kings were called therefore Jehovah's anointed (1 Samuel 10:1, 15:1, 16:3, 6, 12, 24:6, 10, 26:9, 11, 16, 23; 2 Samuel 1:16, 2:4, 7, 5:3, 17, 19:21; 1 Kings 1:34, 35, 19:15, 16; 2 Kings 9:3; 11:12; 23:30; Lamentations 4:20; Habakkuk 3:13; Psalms 2:2, 6; 20:6; 28:8; 45:7; 84:9; 89:20, 38, 51; 132:17).

[2] Anointing with holy oil was commanded because oil symbolized the goodness of love and represented the Lord, who in His humanity is Himself Jehovah's anointed and His only anointed, being anointed not with oil, but with the Divine goodness itself of Divine love. Consequently He is also called the Messiah in the Old Testament and Christ in the New Testament (John 1:41; 4:25), Messiah and Christ meaning "the Anointed."

That is why priests, kings, and all ecclesiastical vessels were anointed, and having been anointed were called holy - not that they were holy in themselves, but because by virtue of the anointing they represented the Lord in His Divine humanity. Consequently it was a sacrilege to harm a king, because he was Jehovah's anointed (1 Samuel 24:6, 10; 26:9).

[3] Furthermore, it was an accepted practice to anoint themselves and others to attest to their gladness of heart and goodwill, but with ordinary oil or some other fine oil, and not with holy oil (Matthew 6:17; Mark 6:13; Luke 7:46; Isaiah 61:3; Amos 6:6; Micah 6:15; Psalms 92:10; 104:15; Daniel 10:3; Deuteronomy 28:40). They were not permitted to anoint themselves or others with holy oil (Exodus 30:31-33).

  
/ 962  
  

Many thanks to the General Church of the New Jerusalem, and to Rev. N.B. Rogers, translator, for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org