Bible

 

Yoel 2

Studie

   

1 תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב׃

2 יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור׃

3 לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו׃

4 כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון׃

5 כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה׃

6 מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור׃

7 כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם׃

8 ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו׃

9 בעיר ישקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב׃

10 לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃

11 ויהוה נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו׃

12 וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד׃

13 וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה׃

14 מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה מנחה ונסך ליהוה אלהיכם׃

15 תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה׃

16 אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה׃

17 בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם׃

18 ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו׃

19 ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים׃

20 ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות׃

21 אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל יהוה לעשות׃

22 אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם׃

23 ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון׃

24 ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר׃

25 ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם׃

26 ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם׃

27 וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם׃

28 והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו׃

29 וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי׃

30 ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן׃

31 השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃

32 והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Canons of the New Church # 27

  
/ 47  
  

27. CHAPTER IV. THE PROGRESSION OF A CHURCH TOWARDS ITS END, AND THE END ITSELF, ARE DESCRIBED IN VERY MANY PLACES IN THE WORD

1. A successive decreasing of good and truth and increasing of evil and falsity in a Church is termed in the Word its "being laid waste" and "becoming desolate".

2. Its final state, when there is nothing of good or truth remaining, is there termed "consummation" and "being cut off".

3. The end itself of a Church is the "fullness [of time]".

4. The same things also are meant in the Word by "evening" and "night".

5. And also by these things in the Prophets and in the Gospels: then shall the sun be darkened, the moon shall not give her light, the stars shall fall from heaven, and the powers of the heavens shall be shaken. 1

6. Then the Church exists no longer except in name; nevertheless, there is this "remnant" in it, that a man, if he wishes, can know and understand truths, and can do goods. 2

Poznámky pod čarou:

1. See Isa. 13:10; Ezek. 32:7; Joel 2:10, 31; 3:15; Amos 8:9; Matt. 24:29; Mark 13:24; Luke 21:25-26; Rev. 6:12-13 8:10, 12.

2. In the margin of the Nordenskjold manuscript by another hand are the words: "But now hardly one in the whole of Christendom wishes to know."

  
/ 47  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.