¹ גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו כרב לפריו הרבה למזבחות כטוב לארצו היטיבו מצבות׃

² חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם׃

³ כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את יהוה והמלך מה יעשה לנו׃

⁴ דברו דברים אלות שוא כרת ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי׃

⁵ לעגלות בית און יגורו שכן שמרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו׃

⁶ גם אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו׃

⁷ נדמה שמרון מלכה כקצף על פני מים׃

⁸ ונשמדו במות און חטאת ישראל קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו׃

⁹ מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא תשיגם בגבעה מלחמה על בני עלוה׃

¹⁰ באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם׃

¹¹ ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב׃

¹² זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את יהוה עד יבוא וירה צדק לכם׃

¹³ חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש כי בטחת בדרכך ברב גבוריך׃

¹⁴ וקאם שאון בעמך וכל מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על בנים רטשה׃

¹⁵ ככה עשה לכם בית אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל׃

¹ How lovely are your dwellings, Yahweh of Armies!

² My soul longs, and even faints for the courts of Yahweh. My heart and my flesh cry out for the living God.

³ Yes, the sparrow has found a home, and the swallow a nest for herself, where she may have her young, near your altars, Yahweh of Armies, my King, and my God.

⁴ Blessed are those who dwell in your house. They are always praising you. Selah.