Bible

 

Bereshit 9

Studie

   

1 ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ׃

2 ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו׃

3 כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל׃

4 אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃

5 ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם׃

6 שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם׃

7 ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה׃

8 ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר׃

9 ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם׃

10 ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃

11 והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃

12 ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃

13 את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃

14 והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן׃

15 וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר׃

16 והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ׃

17 ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ׃

18 ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען׃

19 שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ׃

20 ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׃

21 וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה׃

22 וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ׃

23 ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו׃

24 וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן׃

25 ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו׃

26 ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו׃

27 יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו׃

28 ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה׃

29 ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 986

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

986. That 'the fear of you and the dread of you' means the lordship of the internal man - 'fear' having regard to evils and 'dread' to falsities - becomes clear from the state of a regenerate person. A person's state prior to regeneration is one in which the evil desires and the falsities that belong to the external man predominate all the time, which gives rise to conflict. But once he has been regenerated the internal man rules over the external, that is, over his desires and falsities. When it is the internal man that rules, the person has a fear of evils and a dread of falsities, for both evils and falsities are contrary to conscience, and to act contrary to conscience is abhorrent to him.

[2] It is not however the internal man that fears evils and dreads falsities, but the external; hence the statements at this point about the fear of you and the dread of you being upon every beast of the earth and every bird of the air 1 , that is, over all evil desires meant by 'beast' and over falsities meant by 'bird of the air'. 1 This fear and this dread are seemingly the person's own, but the reality is this: As stated already everybody has at least two angels with him through whom he has communication with heaven, and two evil spirits through whom he has communication with hell. When the angels rule, as is so with a regenerate person, the evil spirits who are present dare not do anything contrary to what is good and true, for they are at that time held in bonds. And when they do try to do anything evil or to utter what is false - that is, to activate it - some hellish kind of fear and dread instantly overtakes them. This fear and this dread are what a person feels within himself for things that are contrary to conscience. This also is why, as soon as he does or utters anything contrary to conscience, he runs into temptation and the gnawings of conscience, that is, into a kind of hellish torment.

[3] On the point that fear has reference to evils and dread to falsities, the situation Is this: The spirits that reside with a person are less afraid of practising evil deeds than of uttering falsities, the reason being that a person is born again and receives a conscience by means of truths of faith, and consequently spirits are not allowed to activate falsities. Indeed nothing but evil is present with every one of them, so that they are immersed in evil; their whole nature, and consequently everything they attempt is evil; and since they are immersed in evil and their own life within them consists in evil, their performance of evil is ignored when they are serving some use. But they are not permitted to utter anything false, for the reason that they may learn what is true, and in so doing may be corrected, so far as possible, to perform some inferior kind of service. But more concerning these matters will in the Lord's Divine mercy be mentioned later on. It is similar with a regenerate person, for his conscience is formed from truths of faith. Consequently his conscience is a conscience for what is right. For him the very evil of life lies in falsity because falsity is the reverse of the truth of faith. But with the member of the Most Ancient Church who had perception it was different. He perceived evil of life as evil, and falsity of faith as falsity.

Poznámky pod čarou:

1. literally, bird of heaven (or the sky)

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

Bible

 

Yehoshua 10

Studie

   

1 ויהי כשמע אדני צדק מלך ירושלם כי לכד יהושע את העי ויחרימה כאשר עשה ליריחו ולמלכה כן עשה לעי ולמלכה וכי השלימו ישבי גבעון את ישראל ויהיו בקרבם׃

2 וייראו מאד כי עיר גדולה גבעון כאחת ערי הממלכה וכי היא גדולה מן העי וכל אנשיה גברים׃

3 וישלח אדני צדק מלך ירושלם אל הוהם מלך חברון ואל פראם מלך ירמות ואל יפיע מלך לכיש ואל דביר מלך עגלון לאמר׃

4 עלו אלי ועזרני ונכה את גבעון כי השלימה את יהושע ואת בני ישראל׃

5 ויאספו ויעלו חמשת מלכי האמרי מלך ירושלם מלך חברון מלך ירמות מלך לכיש מלך עגלון הם וכל מחניהם ויחנו על גבעון וילחמו עליה׃

6 וישלחו אנשי גבעון אל יהושע אל המחנה הגלגלה לאמר אל תרף ידיך מעבדיך עלה אלינו מהרה והושיעה לנו ועזרנו כי נקבצו אלינו כל מלכי האמרי ישבי ההר׃

7 ויעל יהושע מן הגלגל הוא וכל עם המלחמה עמו וכל גבורי החיל׃

8 ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא מהם כי בידך נתתים לא יעמד איש מהם בפניך׃

9 ויבא אליהם יהושע פתאם כל הלילה עלה מן הגלגל׃

10 ויהמם יהוה לפני ישראל ויכם מכה גדולה בגבעון וירדפם דרך מעלה בית חורן ויכם עד עזקה ועד מקדה׃

11 ויהי בנסם מפני ישראל הם במורד בית חורן ויהוה השליך עליהם אבנים גדלות מן השמים עד עזקה וימתו רבים אשר מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב׃

12 אז ידבר יהושע ליהוה ביום תת יהוה את האמרי לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון׃

13 וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי איביו הלא היא כתובה על ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים׃

14 ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמע יהוה בקול איש כי יהוה נלחם לישראל׃

15 וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה׃

16 וינסו חמשת המלכים האלה ויחבאו במערה במקדה׃

17 ויגד ליהושע לאמר נמצאו חמשת המלכים נחבאים במערה במקדה׃

18 ויאמר יהושע גלו אבנים גדלות אל פי המערה והפקידו עליה אנשים לשמרם׃

19 ואתם אל תעמדו רדפו אחרי איביכם וזנבתם אותם אל תתנום לבוא אל עריהם כי נתנם יהוה אלהיכם בידכם׃

20 ויהי ככלות יהושע ובני ישראל להכותם מכה גדולה מאד עד תמם והשרידים שרדו מהם ויבאו אל ערי המבצר׃

21 וישבו כל העם אל המחנה אל יהושע מקדה בשלום לא חרץ לבני ישראל לאיש את לשנו׃

22 ויאמר יהושע פתחו את פי המערה והוציאו אלי את חמשת המלכים האלה מן המערה׃

23 ויעשו כן ויציאו אליו את חמשת המלכים האלה מן המערה את מלך ירושלם את מלך חברון את מלך ירמות את מלך לכיש את מלך עגלון׃

24 ויהי כהוציאם את המלכים האלה אל יהושע ויקרא יהושע אל כל איש ישראל ויאמר אל קציני אנשי המלחמה ההלכוא אתו קרבו שימו את רגליכם על צוארי המלכים האלה ויקרבו וישימו את רגליהם על צואריהם׃

25 ויאמר אליהם יהושע אל תיראו ואל תחתו חזקו ואמצו כי ככה יעשה יהוה לכל איביכם אשר אתם נלחמים אותם׃

26 ויכם יהושע אחרי כן וימיתם ויתלם על חמשה עצים ויהיו תלוים על העצים עד הערב׃

27 ויהי לעת בוא השמש צוה יהושע וירידום מעל העצים וישלכם אל המערה אשר נחבאו שם וישמו אבנים גדלות על פי המערה עד עצם היום הזה׃

28 ואת מקדה לכד יהושע ביום ההוא ויכה לפי חרב ואת מלכה החרם אותם ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד ויעש למלך מקדה כאשר עשה למלך יריחו׃

29 ויעבר יהושע וכל ישראל עמו ממקדה לבנה וילחם עם לבנה׃

30 ויתן יהוה גם אותה ביד ישראל ואת מלכה ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר בה שריד ויעש למלכה כאשר עשה למלך יריחו׃

31 ויעבר יהושע וכל ישראל עמו מלבנה לכישה ויחן עליה וילחם בה׃

32 ויתן יהוה את לכיש ביד ישראל וילכדה ביום השני ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה ככל אשר עשה ללבנה׃

33 אז עלה הרם מלך גזר לעזר את לכיש ויכהו יהושע ואת עמו עד בלתי השאיר לו שריד׃

34 ויעבר יהושע וכל ישראל עמו מלכיש עגלנה ויחנו עליה וילחמו עליה׃

35 וילכדוה ביום ההוא ויכוה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה ביום ההוא החרים ככל אשר עשה ללכיש׃

36 ויעל יהושע וכל ישראל עמו מעגלונה חברונה וילחמו עליה׃

37 וילכדוה ויכוה לפי חרב ואת מלכה ואת כל עריה ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד ככל אשר עשה לעגלון ויחרם אותה ואת כל הנפש אשר בה׃

38 וישב יהושע וכל ישראל עמו דברה וילחם עליה׃

39 וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את כל נפש אשר בה לא השאיר שריד כאשר עשה לחברון כן עשה לדברה ולמלכה וכאשר עשה ללבנה ולמלכה׃

40 ויכה יהושע את כל הארץ ההר והנגב והשפלה והאשדות ואת כל מלכיהם לא השאיר שריד ואת כל הנשמה החרים כאשר צוה יהוה אלהי ישראל׃

41 ויכם יהושע מקדש ברנע ועד עזה ואת כל ארץ גשן ועד גבעון׃

42 ואת כל המלכים האלה ואת ארצם לכד יהושע פעם אחת כי יהוה אלהי ישראל נלחם לישראל׃

43 וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה׃