Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Bereshit 39

Studie

   

1 ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה׃

2 ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי׃

3 וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו׃

4 וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו׃

5 ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה׃

6 ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה׃

7 ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי׃

8 וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי׃

9 איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים׃

10 ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה׃

11 ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית׃

12 ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה׃

13 ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה׃

14 ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול׃

15 ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה׃

16 ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו׃

17 ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי׃

18 ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה׃

19 ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו׃

20 ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר אסורי המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר׃

21 ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר׃

22 ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה׃

23 אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 1703

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

1703. That the term “Hebrew” is predicated in the Word of some form of servitude, is evident from the following passages.

In Moses:

When thy brother, a Hebrew, or a Hebrewess, shall be sold unto thee, and serve thee six years, then in the seventh year thou shalt let him go free from thee (Deuteronomy 15:12); where it is said “a Hebrew” and “a Hebrewess,” because servitude is treated of.

In Jeremiah:

At the end of seven years ye shall let go every man his brother that is a Hebrew, who hath been sold unto thee, and hath served thee six years (Jeremiah 34:9, 14); where in like manner the term “Hebrew” is used, because servitude is treated of; otherwise the sons of Jacob are not in the Prophets called “Hebrews.”

In Samuel:

The Philistines said, Be strong, and be men, that ye be not servants unto the Hebrews as they have been to you (1 Samuel 4:9); where the word is used for the same reason.

[2] In Moses:

Jehovah said unto Moses, Go in unto Pharaoh, and say to him, Thus saith Jehovah, the God of the Hebrews, Let My people go, that they may serve Me (Exodus 9:1, 13; 10:3); where they are called “Hebrews” from serving. The wife of Potiphar, speaking of Joseph:

Called unto the men of her house, and said unto them, See, he hath brought in a Hebrew unto us to mock us (Genesis 39:14).

Joseph is here called “a Hebrew” because he was a servant there. The chief of the butlers said unto Pharaoh:

There was with us a young man, a Hebrew, servant to the captain of the guard, and he interpreted to us our dreams (Genesis 41:12).

Moreover, the Egyptians called the sons of Israel “Hebrews,” because they were servants, or in servitude, as is known (see Exodus 1:15-16, 19, and other places).

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org