Bible

 

Bereshit 30

Studie

   

1 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי׃

2 ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן׃

3 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה׃

4 ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃

5 ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃

6 ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן׃

7 ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃

8 ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃

9 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃

10 ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃

11 ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד׃

12 ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃

13 ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר׃

14 וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך׃

15 ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃

16 ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃

17 וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃

18 ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃

19 ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב׃

20 ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון׃

21 ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה׃

22 ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה׃

23 ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי׃

24 ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃

25 ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי׃

26 תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך׃

27 ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃

28 ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃

29 ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי׃

30 כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי׃

31 ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃

32 אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃

33 וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃

34 ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃

35 ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו׃

36 וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת׃

37 ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות׃

38 ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃

39 ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃

40 והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן׃

41 והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃

42 ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃

43 ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 4003

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

4003. Verses 34-36. And Laban said, Behold, I would it might be according to thy word. And he removed that day the he-goats that were party-colored and spotted, and all the she-goats that were speckled and spotted, everyone that had white in it, and all the black among the lambs, and gave them into the hand of his sons. And he set a way of three days between himself and Jacob; and Jacob fed the rest of Laban’s flocks. “And Laban said, Behold I would it might be according to thy word,” signifies consent; “and he removed that day the he-goats that were party-colored and spotted,” signifies that those truths of good were separated that were scattered over and mingled with the evils and falsities that were proper to the good signified by “Laban;” “and all the she-goats that were speckled and spotted,” signifies their goods in which evils and falsities were mingled; “everyone that had white in it,” signifies truth; “and all the black among the lambs,” signifies the own of innocence; “and gave them into the hand of his sons,” signifies that they were given to truths; “and he set a way of three days between himself and Jacob,” signifies that their state was altogether separated; “and Jacob fed the rest of Laban’s flocks,” signifies that from what was left he took those goods and truths that could be conjoined.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Foundation for the permission to use this translation.