Novokřesťanské studium Bible

Bible

 

Bereshit 3

Studie

   

1 והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃

2 ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל׃

3 ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון׃

4 ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון׃

5 כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃

6 ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל׃

7 ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת׃

8 וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃

9 ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה׃

10 ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא׃

11 ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת׃

12 ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל׃

13 ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃

14 ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך׃

15 ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׃

16 אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך׃

17 ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃

18 וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה׃

19 בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב׃

20 ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי׃

21 ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם׃

22 ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃

23 וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם׃

24 ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 247

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

247. 'The serpent going on its belly' means that the sensory part was no longer able to look upwards to celestial things, as previously, only downwards to bodily and worldly things. This is clear from the fact that in earliest times 'the belly' meant things closest to the earth, ‘the breast’ those that were above the earth, and ‘the head’ those that were the highest. This is why in this verse the sensory part, which in itself is the lowest part of man since it directs itself to what is earthly, is referred to as ‘going on its belly’. And in the Jewish Church lying flat with the belly on the ground and sprinkling dust over the head had the same meaning. In David it is said,

Why do You hide Your face 1 and forget our misery and our oppression? For our soul is bowed down to the dust, and our belly cleaves to the ground. Rise up, as a help for us, and redeem us for Your mercy's sake. Psalms 44:24-26.

Here too it is clear that when a person turns away from the face of Jehovah he starts to cling with his belly to the dust and the ground. In Jonah also the belly of the great fish into which he was cast means the lower parts of the earth, as is clear from his own prophecy,

Out of the belly of hell I cried, and You did hear my voice. Jonah 2:2.

Here 'hell' stands for the lower earth.

Poznámky pod čarou:

1. literally, faces

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.

©2024 New Christian Bible Study Corporation. All rights reserved. Printed from newchristianbiblestudy.org