¹ והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃

² ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל׃

³ ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון׃

⁴ ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון׃

⁵ כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃

⁶ ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל׃

⁷ ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת׃

⁸ וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃

⁹ ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה׃

¹⁰ ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא׃

¹¹ ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת׃

¹² ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל׃

¹³ ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃

¹⁴ ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך׃

¹⁵ ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׃

¹⁶ אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך׃

¹⁷ ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃

¹⁸ וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה׃

¹⁹ בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב׃

²⁰ ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי׃

²¹ ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם׃

²² ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃

²³ וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם׃

²⁴ ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים׃

¹ בני הנני כתב אליכם את זאת לבלתי תחטאו ואם יחטא איש יש לנו מליץ לפני אבינו ישוע המשיח הצדיק׃

² והוא כפרה על חטאתינו ולא על חטאתינו לבד כי גם על חטאת כל העולם׃

³ ובזאת נדע כי הכרנו אותו אם נשמר את מצותיו׃

⁴ האמר הכרתיו ואת מצותיו לא ישמר כזב הוא והאמת אין בו׃

⁵ אבל השמר את דברו בו נשלמה באמת אהבת אלהים ובזאת נדע כי בו אנחנו׃

⁶ האמר כי בו יעמד עליו להתהלך בדרך אשר גם הוא הלך׃

⁷ אחי אינני כתב לכם מצוה חדשה כי אם מצוה ישנה אשר היתה לכם מראש והמצוה הישנה היא הדבר אשר שמעתם מראש׃

⁸ ועוד מצוה חדשה אני כתב לכם אשר היא אמת גם בו גם בכם כי החשך עבר והאור האמתי כבר זורח׃

⁹ האומר כי ישנו באור והוא שנא את אחיו עודנו בחשך׃

¹⁰ האהב את אחיו יעמד באור ומכשול אין בו׃

¹¹ והשנא את אחיו בחשך הוא ובחשך יתהלך ולא ידע אנה הוא הלך כי החשך עור את עיניו׃

¹² הנני כתב אליכם הבנים יען כי נסלחו לכם חטאתיכם למען שמו׃

¹³ כתב אני אליכם האבות יען כי הכרתם אתו אשר הוא מראש כתב אני אליכם הבחורים יען כי התגברתם על הרע כתב אני אליכם הילדים יען כי הכרתם את האב׃

¹⁴ כתבתי אליכם האבות יען כי הכרתם אתו אשר הוא מראש כתבתי אליכם הבחורים יען כי חזקתם ודבר האלהים שכן בקרבכם והתגברתם על הרע׃

¹⁵ אל תאהבו את החלד ואת דברי החלד אם יאהב איש את החלד אין בו אהבת האב׃

¹⁶ כי כל אשר בחלד תאות הבשר ותאות העינים וגאות ההון איננו מן אבינו כי אם מן החלד׃

¹⁷ והחלד עבור יעבר עם תאותיו והעשה רצון אלהים יעמד לעד׃

¹⁸ ילדי הנה השעה האחרונה באה וכאשר שמעתם כי יבא צר המשיח כן עתה רבו צרי המשיח ובזאת נדע כי היא השעה האחרונה׃

¹⁹ מאתנו יצאו אך לא משלנו היו כי אלו היו משלנו כי אז היו עמדים עמנו אבל למען יגלו כי לא כלם משלנו המה׃

²⁰ ואתם המשחה לכם מאת הקדוש וידעתם הכל׃

²¹ לא כתבתי אליכם יען כי לא ידעתם את האמת אך יען כי ידעתם אתה ואשר כל כזב איננו מן האמת׃

²² מי הוא הכזב אם לא המכחש בישוע לאמר כי איננו המשיח זה הוא צר המשיח המכחש באב ובבן׃

²³ כל המכחש בבן גם האב אין לו׃

²⁴ ואתם יקם נא בכם הדבר אשר שמעתם מראש ואם יקום בכם אשר שמעתם מראש אז גם אתם תקומו בבן ובאב׃

²⁵ וההבטחה אשר הבטיחנו היא חיי עולמים׃

²⁶ זאת כתבתי אליכם מפני המתעים אתכם׃

²⁷ ואתם המשחה אשר קבלתם מאתו עמדת בכם ולא תצטרכו לאיש אשר ילמדכם כי אם כאשר תלמד אתכם המשחה בכל דבר היא האמת ואיננה כזב וכאשר למדה אתכם כן תעמדו בו׃

²⁸ ועתה בנים עמדו בו למען יאמץ לבנו בהראותו ולא נבוש מפניו בבואו׃

²⁹ אם ידעתם כי צדיק הוא דעו כי כל עשה צדקה נולד ממנו׃