¹ ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני׃

² ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי׃

³ ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה׃

⁴ ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות׃

⁵ ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא׃

⁶ ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר׃

⁷ הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי׃

⁸ ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך׃

⁹ לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב׃

¹⁰ והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו׃

¹¹ ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק׃

¹² אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה׃

¹³ ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי׃

¹⁴ וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו׃

¹⁵ ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן׃

¹⁶ ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו׃

¹⁷ ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה׃

¹⁸ ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני׃

¹⁹ ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך׃

²⁰ ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני׃

²¹ ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא׃

²² ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו׃

²³ ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו׃

²⁴ ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני׃

²⁵ ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת׃

²⁶ ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני׃

²⁷ ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה׃

²⁸ ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש׃

²⁹ יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך׃

³⁰ ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו׃

³¹ ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך׃

³² ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו׃

³³ ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה׃

³⁴ כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי׃

³⁵ ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך׃

³⁶ ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה׃

³⁷ ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני׃

³⁸ ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך׃

³⁹ ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל׃

⁴⁰ ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך׃

⁴¹ וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי׃

⁴² ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך׃

⁴³ ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה׃

⁴⁴ וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך׃

⁴⁵ עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד׃

⁴⁶ ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים׃

¹ Yahweh, my God, I take refuge in you. Save me from all those who pursue me, and deliver me,

² lest they tear apart my soul like a lion, ripping it in pieces, while there is none to deliver.

³ Yahweh, my God, if I have done this, if there is iniquity in my hands,

⁴ if I have rewarded evil to him who was at peace with me (yes, if I have delivered him who without cause was my adversary),

⁵ let the enemy pursue my soul, and overtake it; yes, let him tread my life down to the earth, and lay my glory in the dust. Selah.

⁶ Arise, Yahweh, in your anger. Lift up yourself against the rage of my adversaries. Awake for me. You have commanded judgment.

⁷ Let the congregation of the peoples surround you. Rule over them on high.

⁸ Yahweh administers judgment to the peoples. Judge me, Yahweh, according to my righteousness, and to my integrity that is in me.

⁹ Oh let the wickedness of the wicked come to an end, but establish the righteous; their minds and hearts are searched by the righteous God.

¹⁰ My shield is with God, who saves the upright in heart.

¹¹ God is a righteous judge, yes, a God who has indignation every day.

¹² If a man doesn't relent, he will sharpen his sword; he has bent and strung his bow.

¹³ He has also prepared for himself the instruments of death. He makes ready his flaming arrows.

¹⁴ Behold, he travails with iniquity. Yes, he has conceived mischief, and brought forth falsehood.

¹⁵ He has dug a hole, and has fallen into the pit which he made.

¹⁶ The trouble he causes shall return to his own head. His violence shall come down on the crown of his own head.

¹⁷ I will give thanks to Yahweh according to his righteousness, and will sing praise to the name of Yahweh Most High. For the Chief Musician; on an instrument of Gath. A Psalm by David.