Bible

 

Bereshit 26

Studie

   

1 ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה׃

2 וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך׃

3 גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך׃

4 והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ׃

5 עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי׃

6 וישב יצחק בגרר׃

7 וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא׃

8 ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו׃

9 ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה׃

10 ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם׃

11 ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת׃

12 ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה׃

13 ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד׃

14 ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים׃

15 וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר׃

16 ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד׃

17 וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם׃

18 וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו׃

19 ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים׃

20 ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו׃

21 ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה׃

22 ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ׃

23 ויעל משם באר שבע׃

24 וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי׃

25 ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר׃

26 ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו׃

27 ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם׃

28 ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך׃

29 אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה׃

30 ויעש להם משתה ויאכלו וישתו׃

31 וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום׃

32 ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים׃

33 ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה׃

34 ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילן החתי׃

35 ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה׃

   

Ze Swedenborgových děl

 

Arcana Coelestia # 3420

Prostudujte si tuto pasáž

  
/ 10837  
  

3420. 'Which the Philistines had been stopping up after Abraham's death' means that people who had no more than a knowledge of cognitions refused to recognize these truths. This is clear from the meaning of 'stopping up' as not wishing to know, and what amounts to the same, refusing to recognize and so effacing, dealt with above in 3412; and from the representation of 'the Philistines' as those who have no more than a knowledge of cognitions, dealt with in 1197, 1198, 3412, 3413. It is the knowledge of cognitions that those ruled by matters of doctrine concerning faith possess, and they have no wish to know the truths that are the sources of cognitions or matters of doctrine. The truths that are the sources of cognitions or matters of doctrine are those that have to do with life and that have regard to charity towards the neighbour and love to the Lord. Religious teaching, which consists of matters of doctrine and of recognized facts, does no more than teach those things. Anyone therefore who teaches what ought to be done, but does not do it himself, does not wish to know truths since they run counter to his life. And things contrary to his life he also refuses to recognize. These are the reasons why the matters of doctrine concerning love and charity which in the Ancient Church constituted the whole of religious teaching have been effaced.

  
/ 10837  
  

Thanks to the Swedenborg Society for the permission to use this translation.